הלכות פורים – תשפ"ה
קריאת מגילת אסתר
- בליל פורים מברכים לפני קריאת המגילה 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו. אם לא בירך לפני / אחרי הקריאה יצא ידי חובה. לאחר סיום הקריאה, בלילה וביום בנוכחות עשרה מברכים ברכת "הרב את ריבנו". הקורא ביחיד אינו מברך לאחריה. נהגו לומר בלילה 'אשר הניא'.
- ביום פורים בני אשכנז מברכים 'שהחיינו' לפני המגילה ומכוון הקורא על כל מצוות היום וכן יכוונו השומעים. בני עדות המזרח, שלא מברכים 'שהחיינו' ביום, יכוונו ב'שהחיינו' שבלילה.
- בקריאת המגילה אין לדבר מתחילת הברכות שלפניה עד אחר ברכת 'הרב את ריבנו'.
- המברך יכוון להוציא את השומעים. עליהם לשמוע את הברכות, לכוון לצאת ידי חובה ולענות "אמן" בסיום כל ברכה. השומע את הקריאה ברדיו בשידור ישיר או בטלפון אינו יוצא ידי חובה.
- כולם חייבים בקריאת המגילה, גם נשים חייבות במצוה זו, על אף שזו מצוה שהזמן גרמא, כיון שגזירת ההשמדה "איימה" גם עליהן, ובזכות התפילות של עם ישראל נעשה נס וניצלו כולם.
- זמן קריאת המגילה בלילה מצאת הכוכבים ועד עלות השחר. ביום זמנה כל היום מהזריחה ועד השקיעה. אם לא קרא המגילה בלילה, אין לו תשלומין ביום.
- ספרדי השומע קריאת המגילה מפי אשכנזי הקורא אותה במבטא בני אשכנז, יוצא ידי חובתו. וכן להיפך, אשכנזי ששומע מקרא מגילה מספרדי במבטא ספרדי, יצא.
- יש לקרוא / לשמוע את המגילה כולה, מתחילתה ועד סופה, ולדקדק היטב בקריאת המגילה, שלא לדלג על אף תיבה. אם השמיט [אפילו] מילה שלא קרא / לא שמע, לרוב הפוסקים לא יצא ידי חובה, ועל כן ישתדל הקורא לבטא היטב כל מילה שכל הצבור ישמעו וייצאו ידי חובה.
- צריך שיהיה לכל אחד מהשומעים מגילה, (אפילו לא כשרה), כדי שאם יחסיר מילה/ים יוכל להשלים [אף שמגילתו אינה כשרה, כיון שקורא רק כמה מילים] ולהמשיך לשמוע משליח הציבור.
- לכתחילה יש לקרוא המגילה בטעמיה, ממגילה כשרה. אם אין שם מי שיודע הטעמים, יקראו המגילה בלי טעמים. צריך לקרוא את המגילה עפ"י הסדר, ללא דילוגים.
- על שליח ציבור הקורא בפני הציבור לעמוד, מפני כבוד הציבור. כשאומר 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' יגביה קולו, כי שם מתחיל הנס. לכתחילה על החזן לקרוא את כל עשרת בני המן בנשימה אחת, מ'ואת פרשנדתא' ועד 'עשרת', להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. בדיעבד, אף אם לא קרא כלל בנשימה אחת, יצא. אין הקהל צריך לומר עם החזן את עשרת בני המן בנשימה אחת.
סעודת פורים בפרזים בערב שבת
- לכתחילה יש (לפחות להתחיל) לאכול סעודת פורים בערב שבת לפני חצות היום (שעה 11:48). מי שלא הספיק, יאכל לאחר חצות, [ראוי לפני שעה עשירית]. יש להתפלל מנחה לפני כן.
- יש מחברים סעודת פורים וסעודת שבת, אך אין לעשות כן לכתחילה כיון שנכנסים לכמה ספיקות [לעניין הברכות, לעניין אמירת "על הנסים" ו'רצה', וכן לעניין תפילת ערבית].
- יש להיזהר להוציא לפני כניסת שבת את כל המוקצה שהכניס לבגדיו במשך יום הפורים.
מנהגי פורים
- 'חייב אינש לבסומי בפוריא', צריך לשתות יין עד שלא ידע להבדיל בין המן למרדכי. ניתן לשתות יין יותר מהרגלו, לישון מעט, בפרט אם חושש שיפסיד ברהמ"ז וערבית.
- בפורים נוהגים ללבוש בגדי יו"ט. מצוה להרבות בסעודה בפורים, ומצוה לעשותה בפת ובשר.
- יש להטביל (ללא ברכה) כלים חדשים שמיועדים למשלוח מנות, כשמניחים בהם מאכלים.
- בליל וביום הפורים מוסיפים 'על הניסים' בתפילה ובברהמ"ז. אם שכח 'על הניסים' ונזכר לפני שאמר ה' בסיום הברכה חוזר ואומר 'על הניסים', לאחר שאמר ה' אינו חוזר.
- העושה מלאכה ביום הפורים (לא בלילה) אינו רואה ברכה מאותה מלאכה.
מתנות לעניים
- כל אדם חייב לתת ביום הפורים 2 מתנות ל 2 עניים, [לכל עני מתנה]. לכתחילה ראוי לתת מזומן.
- אם לא מצא ביום הפורים עני, יקצה את הכסף בו ביום ולאחר פורים כשיזדמן לו עני יתנם לו.
- גם נשים חייבות במתנות לאביונים ומשלוח מנות שגם הן היו באותו הנס.
- ראוי לזכור את דברי הרמב"ם בהל' מגילה (פ"ב הי"ז): "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שום שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו, דומה לשכינה".
משלוח מנות
- כל אדם חייב לשלוח ביום, ולא בלילה לכל הפחות 2 מיני אוכלים לאדם אחד.
- ראוי שאשה נשואה תחמיר ותשלח בעצמה ולא תסתמך על משלוחי המנות שבעלה שולח.
- אבל בתוך י"ב חודש חייב במשלוח מנות. אשכנזים לא שולחים לאַבֵל משלוח מנות, ואם שלחו לו משלוח מנות, מותר לו לקבלם. לספרדים מותר לשלוח מנות גם לאבל בתוך י"ב חודש.
זכר למחצית השקל
- יש נוהגים ליתן לפני מקרא המגילה מעות "זכר למחצית השקל" ויש שנוהגים ליתנם בתענית אסתר במנחה. יזהרו שלא לקרות למעות אלו "מחצית השקל", אלא 'זכר למחצית השקל'.
- יש נוהגים לתת סכום השווה לערך 9.6 גרם כסף טהור (כיום כ – 43 ש"ח).
- קטן מגיל 13 אינו חייב במחצית השקל, אך המנהג לתת גם בעדם. רבים נותנים גם עבור נשים.
פורים משולש
- בערים מוקפות חומה, (כירושלים) עושים פורים משולש, משום שפורים מתפצל ל-3 ימים:
- ביום שישי: קוראים מגילה ומחלקים מתנות לאביונים, (עיני עניים נשואות למקרא מגילה).
- בשבת: קוראים בתורה ומוסיפים "על הניסים" בתפלה ובברכת המזון.
- ביום ראשון: סועדים סעודת פורים ושולחים משלוח מנות איש לרעהו.
ליהודים היתה אורה ושמחה ששון ויקר
פורים שמח
הרב חגי ולוסקי
