הלכות ערב פסח וליל הסדר תשפ"ה

יום חמישי – י"ב ניסן

תענית בכורות

• נהגו הבכורים להתענות בערב פסח, ואין צריך לקבל מראש תענית. השנה מקדימים להתענות ביום חמישי.
• נשים ובנות אינן צמות. בכור שגילו פחות מ-13, נוהגים שאביו מתענה במקומו.
• כיום הדורות חלשים, נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (סעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת), ולהיפטר מתענית. המשתתפים בסיום מסכת יקשיבו ללימוד ויאכלו לפחות 'כזית' מזונות להיפטר מהתענית.

בדיקת חמץ

• השנה, שערב פסח חל בשבת, מקדימים ובודקים את החמץ ביום חמישי בלילה.
• לאחר צאת הכוכבים מתפללים ערבית ולאחר מכן בודקים את החמץ, משום ש'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם'. מי שמתכנן להתפלל ערבית מאוחר יותר, יכול לבדוק ולאחר מכן להתפלל.
• מהשקיעה אין לעשות מלאכה, וכן אסור לאכול פת ומזונות יותר מכביצה. פירות וירקות – מותר.
• כשמגיע זמן הבדיקה [צאת הכוכבים] אין להקל גם בטעימה.
• נוהגים להטמין 10 פתיתים, בשיעור פחות מכזית, שימצא ויבערם. טוב לכתוב על דף את רשימת המקומות בהם הניחו את פתיתי החמץ.
• ראוי לנטול ידים לפני הבדיקה משום נקיות. יברך לפני הבדיקה 'ברוך אתה… אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ', ויכוון בברכה גם על הביטול שלאחר הבדיקה, וגם על שריפת החמץ וביטולו מחר.
• אין לדבר משעת הברכה עד סיום הבדיקה. לאחר שהתחיל לבדוק יכול לדבר רק לצורך הבדיקה.
• יבדוק עם נר שעווה. במקומות שקשה לבודקם עם נר [כגון רכב וכד'], יבדוק עם פנס.
• לאחר שמסיים לבדוק את ביתו, ימשיך לבדוק את רכבו / מחסן וכו', וראוי שלא יפסיק בדיבור.
• לאחר הבדיקה יאמר נוסח ביטול חמץ [גם בשנה זו], ויניח את החמץ שמשאיר במקום שמור.
• ביום שישי שורף את כל החמץ שאינו רוצה לאכול. ראוי לשרפו עד סוף זמן הביעור, כבכל שנה. בשנה זו לא יאמר בשריפה את נוסח ביטול חמץ, אלא יאמרנו בשבת לפני סוף זמן ביעור חמץ.

יום שישי י"ג ניסן – דיני ערב שבת

• השנה, שערב פסח חל בשבת, לא חלים איסורי ערב פסח רגיל, אלא דינו ככל ערב שבת. מלאכה הנצרכת לחג ולשבת מותר לעשות עד כניסת שבת. תספורת, גילוח, נטילת ציפורניים וכיבוס מותרים עד כניסת שבת.
• בשנה זו, מותר להגעיל כלים עד כניסת שבת (אך יש ליזהר משום עשיית מלאכה בערב שבת).
• בשנה זו – הטבילה בערב שבת מועילה גם ליום טוב.
• הכנות לליל הסדר שיש לעשותן השנה בערב שבת:

1. צליית הזרוע. יש לצלות את הזרוע בערב שבת, ואם שכח, יצלנה בליל יו"ט, בתנאי שיאכלנה למחרת, ביום טוב. אין לאוכלה בליל הסדר, משום שלא אוכלים בשר צלי בליל הסדר.
2. בישול וצליית הביצה. יש לבשל ולצלות את הביצה בערב שבת [וישאירה עם הקליפה כדי שלא תיאסר בשהיית לילה]. אם שכח יבשלנה ויצלנה בליל יו"ט, ויאכלנה בליל הסדר.
3. הכנת המרור והכרפס. יבדוק את עלי החסה מתולעים בערב שבת. כדי שהעלים לא יכמשו, ישמרם במגבת רטובה או בהמקרר [אך אין לשומרם בתוך מים, כדי שלא יהיה כבוש].
4. הכנת החרוסת. יש להכינה בערב שבת ויכול להוסיף את היין בליל יו"ט [לישה הותרה ביו"ט]. אם שכח יטחן בליל יו"ט בשינוי [כגון על שולחן], או שיחתוך בליל יו"ט בסכין דק דק.
5. הכנת מי מלח. יש להכין מי מלח, ואם שכח, יכין ביו"ט כמות מועטת, באופן שהרוב יהיה מים ומיעוט מלח.
6. נר נשמה 36 שעות. כדי שיוכלו להעביר ממנו אש ולהדליק נרות יו"ט למחרת.
7. הכנות נוספות: נר ליקנה"ז. פתיחת בקבוקים לשבת ויו"ט וכן אריזות המצות.

שבת י"ד ניסן – דיני ערב פסח שחל בשבת

• מותר לבשל גם מאכלי חמץ (לאשכנזים גם קטניות) בכלי חמץ ולאחר מכן להדיח את הכלים באופן המותר בשבת. רבים נוהגים לבשל עבור סעודות שבת זו רק מאכלים הכשרים לפסח, בכלים הכשרים לפסח, ויש ליזהר שלא לערות מכלי/לתוך כלי חמץ, אלא לאכול את התבשילים בכלים חד פעמיים, או בכלי פסח.
• בסעודת השבת רבים נוהגים לבצוע על פיתות [משום שלא מתפוררות כמו חלה]. אוכלים על מפה חד"פ ובסיום האכילה מנערים את הפירורים שעל המפה לבית הכסא או לאמבטיה, וניתן להמשיך את הסעודה בכלי פסח.
• אם נשאר חמץ בצלחות או במפה, יש לבערו. אם נשארו פירורים שאפשר לנערם לבית הכסא או לאמבטיה יעשה כן, וכיון שהם נשטפים, הרי זה ביעור. כמו כן ניתן לזרקו לפח אשפה ציבורי, אך לא יזרקנו לפח האשפה שבבניין.
• ניתן לשפוך על פירורי החמץ חומר ניקוי, ואם יש כזית בכל פירור עליו להתיז עליהם חומר פוגם [כגון אקונומיקה, אציטון או טינר, שאינם מוקצה], שייפסלו מאכילת כלב, ולאחר מכן ניתן להשליכם לפח האשפה.
• אם מטלטל את החמץ בידיים, יעשה זאת לפני סוף זמן אכילת חמץ (לאחר הזמן הוא מוקצה, אא"כ מצוי שם בע"ח שאוכל). מותר לנער פירורים שעל המפה גם לאחר סוף זמן אכילת חמץ (טלטול מהצד לצורך דבר המותר).
• פירורים שעל הרצפה – מעיקר הדין הם בטלים ואין צריך לנקותם ולבערם, אך טוב לנקותם. ואפשר לנקות ע"י מגב גומי/מטאטא וכף אשפה [אך שטיפת הרצפה אסורה], ולאחר מכן יניחם במקום המכור לגוי.
• את נוסח הביטול יש לומר לפני סוף זמן ביעור חמץ.

סעודה שלישית

• לכתחילה יש לאכול בסעודה שלישית פת. בשעת הדחק ניתן לקיימה בבשר ודגים, ואף בפירות.
• השנה ניתן לקיים סעודה שלישית בפת לאחר חצות ללא פת, משום שזמן אכילת חמץ מסתיים לפני חצות.
• בני אשכנז שרוצים לאכול פת בסעודה שלישית, עליהם לחלק את סעודת יום השבת לשניים:

1. להקדים להתפלל שחרית ולאכול סעודת שבת מוקדם (בנץ), לברך ברכת המזון, וליצור הפסק של כחצי שעה, בלימוד או הליכה, כדי שלא להיכשל ב'ברכה שאינה צריכה'.
2. לאחר ההפסק לנטול ידים ולאכול סעודה נוספת בפת ולסיים אכילת החמץ לפני סוף זמן אכילת חמץ. לאחר שסילק החמץ, ניתן לאכול את החמין ושאר הסעודה בכלי פסח, ולברך ברהמ"ז לאחר סוף זמן אכילת חמץ.
3. על הנוהג כך, שאוכל בבוקר 2 סעודות, לאכול סעודה נוספת ללא פת לאחר זמן מנחה גדולה, (אחרי 13:13), כדי לצאת ידי חובת הדעות הסוברות שסעודה שלישית ניתן לקיים רק לאחר זמן מנחה גדולה.

• אשכנזים שקשה להם, וכן בני עדות המזרח שלא נהגו לחלק את הסעודה לשנים, יאכלו בשבת בבוקר רק סעודה אחת כרגיל [ויסיימו את אכילת החמץ לפני סוף זמן אכילת חמץ], יבערו את כל החמץ ויאמרו את נוסח הביטול לפני סוף זמן ביעור חמץ, יתפללו מנחה לאחר זמן מנחה גדולה, ויאכלו סעודה שלישית על בסיס בשר ודגים עד "שעה עשירית", בסביבות שעה 15:50. אם אין לו בשר ודגים – יאכל פירות עד שעה עשירית.
• אם לא הספיק לאכול עד "שעה עשירית", יאכל מעט בשר ודגים או פירות, אבל לא ימלא כריסו מהם.
• מ"שעה עשירית" אסור לאכול אפילו מעט תבשיל של מצה, כדי שיאכל מצה לתיאבון, אך מותר לאכול מעט פירות, ירקות, תפוחי אדמה, בשר, דגים, ביצים. ויקפיד שלא ימלא כריסו מהם.

דיני יום טוב שחל במוצאי שבת

• אסור להכין משבת ליום טוב, עד צאת הכוכבים של מוצאי שבת. לאחר צאת הכוכבים של מוצאי שבת ואמירת 'ותודיענו' בערבית, [או אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'] ניתן להתחיל להיערך ולהכין לסעודת ליל הסדר.
• אין להוציא אוכל מבושל מההקפאה בשבת לצורך יו"ט עד צאת הכוכבים כנ"ל.
• גם טאטוא, סידור הבית והדחת כלים [באופן המותר] לצורך הלילה אסורים עד צאת הכוכבים והאמירה כנ"ל.
• וכן אסור לסדר את השולחן וכסאות ההסיבה בשבת לליל הסדר לפני צאת הכוכבים ואמירת 'ברוך המבדיל…'.

מוצאי שבת – ערב יו"ט

• מדליקים נרות יו"ט בהעברת אש מנר לנר רק לאחר צאת הכוכבים, ואמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.
• יש נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, ויש הנוהגות ששומעות 'שהחיינו' בעת הקידוש.
• ביום טוב שחל במוצאי שבת, עושים קידוש והבדלה על כוס אחת, וסדר הברכות הם: יקנה"ז: יין – בורא פרי הגפן, קידוש, נר – בורא מאורי האש, הבדלה, זמן – שהחיינו.

ליל הסדר

הכנת שולחן הסדר

• אין צורך להכין קערת ליל הסדר לכל אחד מהמסובים, די בקערה אחת שלפני עורך הסדר.
• יש נוהגים ללבוש בגד לבן (קיטל) בעת עריכת הסדר. אבֶל – נוהגים שאינו לובש קיטל.
• נוסף לקערת הסדר, על שולחן הסדר יש להניח 2 תבשילים: זרוע – זכר לקרבן פסח וביצה – זכר לקרבן חגיגה.

קדש

• את הקידוש בליל הסדר יש לעשות לאחר צאת הכוכבים.
• מברכים 'שהחיינו' בקידוש, ומכוונים בברכה זו על כל המצוות שיקיימו בהמשך הסדר.
• את כוס הקידוש ימזגו לבעה"ב, ויש נוהגים שגם המסובים אינם מוזגים לעצמם, אלא כל אחד לחברו, דרך חרות.
• כל אחד ואחת חייב לשתות בליל פסח 4 כוסות יין (או מיץ ענבים).
• ל- 4 כוסות יש להכין גביע שיכיל לפחות רביעית [לחזון איש 150 סמ"ק, לר' חיים נאה 86 סמ"ק].
• לפני הקידוש יכוון לשם מצות קידוש יו"ט, לשם מצות ארבע כוסות, ולשם מצות שמחת חג.

הסיבה

• בכל דור ודור חייב אדם ל(ה)ראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא משעבוד מצרים. במהלך ליל הסדר נוהגים להסב, כדי לחוש חרות. איטר יד מסב על שמאלו.
• אופן הסיבה – יטה את גופו לצד שמאל וישען על כרים וכסתות, ובדיעבד יכול להישען על חברו.
• צורת ההסיבה צריכה להיות באופן שידו אינה משוחררת ואינו יכול להשתמש בה.
• אם אכל מצה או שתה 4 כוסות ללא הסיבה, צריך לחזור ולאכול / לשתות בהסיבה.

ורחץ, כרפס, יחץ

• ורחץ – כל המסובים נוטלים ידים כפי שנוטלים לאכילת לחם, אבל אין מברכים על נטילה זו.
• למצות כרפס יש נוהגים ליקח סלרי, פטרוזיליה, ויש נוהגים צנון או תפוח אדמה, ואין חיוב להסב.
• לפני ברכת הכרפס, יש לטבל את הירק במי מלח או בחומץ, לעורר הילדים על שינויי ליל הסדר.
• על הכרפס מברכים 'בורא פרי האדמה' ומכוונים גם על המרור שבהמשך הסדר. אוכלים פחות משיעור כזית.
• לפני קריאת ההגדה עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית לשנים, להמחיש איך נוהג עני, שפורס פתו לשנים ושומר חלק אחד למחר. את הקטן ישאיר בין 2 המצות השלמות ואת הגדול יתן לאחד המסובים, לאפיקומן.

מגיד

• יכוין בסיפור יציאת מצרים, המצוה המרכזית בליל הסדר, לשם מצוה דאורייתא לבאר ההגדה.
• יגביה את הקערה עם המצות ויתחיל באמירת 'הא לחמא עניא' עד מה נשתנה. לאחר שסיים אמירת 'הא לחמא', יסלק את הקערה ויכסה המצות, כדי לעורר את הילדים לשאול.
• בני עדות המזרח לא מברכים על כוס שניה, משום שכבר נפטר בברכת כוס ראשון. בני אשכנז מברכים.

רחצה, מוציא מצה

• נוטלים ידים ומברכים 'על נט"י', ככל נטילה לפני המוציא. באכילת מצה מכוון למצוה מהתורה.
• נוהגים לאכול 2 כזיתים ללא הפסק בכדי אכילת פרס, (לכתחילה 2-4 דקות). אין להפסיק בדיבור בעת אכילת המצה, עד לאחר 'כורך'. אכל ללא הסיבה צריך לחזור ולאכול כזית מצה בהסיבה, ללא ברכה נוספת.
• אופן הבציעה: יקח 3 מצות (2 השלימות והפרוסה שביניהן) ויברך 'המוציא', יעזוב את התחתונה ויברך על השתיים שנותרו בידיו 'על אכילת מצה', ויכוין בברכה זו לפטור גם מצות של כורך ושל אפיקומן, ויאכל כזית ממצה העליונה וכזית מהפרוסה. יש לאכול בהסבה את ה'כזית' (כ 27 גרם).
• החל מברכת 'על אכילת מצה' ועד אכילת הכורך יש להיזהר שלא להפסיק בדיבור.

מרור, כורך

• לאחר אכילת המצה מברכים 'על אכילת מרור' ומכוונים לפטור גם את המרור שבאכילת ה'כורך'.
• אין מברכים עליו 'בורא פרי האדמה', משום שנפטר בברכת 'בורא פרי האדמה' שבירך על הכרפס.
• יש לאכול את המרור בשיעור זמן 'כדי אכילת פרס', לכתחילה שיעור זמן של 2-4 דקות.
• נוטלים כזית מרור, חזרת או חסה, טובלים בחרוסת, מנערים את החרוסת.
• לכורך נוטלים כזית מהמצה התחתונה, מחלקים אותה ל-2 ובין 2 החלקים מניחים כזית מרור.
• כורכים את המצה עם המרור והחרוסת, כדי לצאת גם לשיטת הלל, שביאר את המילים (במדבר ט, יא) "על מצות ומרורים יאכלוהו", שעלינו לאכול את המצות עם המרור ביחד. אוכלים בהסיבה ואין מברכים על אכילת 'כורך'.

שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה

• אין חיוב להסב בסעודה. נוהגים לאכול ביצים. אין אוכלים מהזרוע שבקערה (לא אוכלים בשר צלוי בלילה זה).
• לאחר גמר הסעודה יאכל כזית ממצת האפיקומן. לכתחילה ראוי לאכול 2 כזיתים.
• שאר המסובים יאכלו מעט ממצת האפיקומן, ואת החסר לשיעור כזית ישלימו משאר המצות.
• האפיקומן נאכל בהסיבה. שכח ולא היסב, אם נזכר לפני ברהמ"ז ראוי לחזור ולאכול בהסיבה.
• יש להקפיד לאכול את האפיקומן לפני חצות. לאחר אכילתו אין לאכול, מותר לשתות מים ותה.
• מוזגים כוס שלישית ומברכים עליה ברהמ"ז ולאחריה מברכים 'בורא פרי הגפן' ושותים בהסיבה.
• שותים כוס רביעית בהסיבה. בני עדות המזרח לא מברכים עליה 'בורא פרי הגפן', שכבר נפטרו בברכת הגפן של כוס שלישית. בני אשכנז מברכים. לאחר שתייתה מברכים ברכה אחרונה 'על הגפן'.

להורדת המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר, בקישור https://shaalti.co.il/?p=12669

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, בקישור https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il

בברכת פסח כשר ושמח, הרב חגי ולוסקי, 052-9453811 ,