ייחודיות עם ישראל
לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים (ז, ז)
מה ביאור כוונת משה רבינו בדברים אלו?
רש"ר הירש: "לא בזכות הריבוי המספרי שלכם בחר ה' בכם לצורך מטרותיו, שהרי דוקא ריבוי מספרי מרשים כלפי חוץ איננו מצוי בכם. 'כי מאהבת…', אלא הנימוק לבחירתכם תלוי במהותכם וביחסיו של ה' לאבותיכם. ה' מצא אתכם ראויים לאהבתו, בעצם מהותכם הוא מצא את היסוד הרוחני המוסרי שהוא תנאי לקירבת ה' לאדם, ובלשון בני אדם – הוא 'מצא את עצמו נמשך אליכם'".
מלבי"ם: "לא מרבכם, ולא תאמר הלא טוב יותר שנקרב אותם אלינו להיות עמנו לעם אחד וברבות עם הדרת מלך ויהיו גם הם סגולה. על זה אמר: 'לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם', שאין ה' חפץ בריבוי עם, כי הפרי והסגולה היא מועטת, כמו שבעץ פרי העצים והעלים והקליפות הם רבים והפרי היא מעוטה, כן אתם המעט מכל העמים, כי אתם הלב והפרי והסגולה שהיא מועטת, והיא הסגולה אצל הנוטע והחביבה בעיניו".
הנצי"ב מוולוז'ין: "הוסיף לבאר טעם השני, שלא לחשוב מדוע בחר בישראל, משום שהם מרובים, ואין הכונה ריבוי בכמות…, אלא משמעות ריבוי באיכות, שבאומה זו מצוי גדולי הדעת הרבה יותר מבאומות העולם לפי ערך ההמון, ואם כן היתה הדעת נותנת שאין לחוש כל כך על ישראל שיטעו אחר עבודה זרה, ועל מה זה הרחיקה התורה אותנו ממנה כל כך".
