גליון תורתך שאלתי דברים תשפ"ג

הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת (א, ה)

מהי התורה שביאר משה?

חזקוני: "כל המצוות, גם עשרת הדברים ששמעו מפי הגבורה רצה הקב"ה שישמעום, גם הנולדים במדבר מפי ציר נאמן".

ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר (א, ו)

מדוע הוסיף משה את המילים 'ה' אֱלֹהֵינוּ'?

רבינו בחיי: "ה' אלהינו דבר אלינו. צריך שתשכיל כי בכל הספר הזה שהוא משנה תורה ינהג משה להזכיר תמיד: 'ה' אֱלֹהֵינוּ', 'ה' אלהיך'".

אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם (א, יב)

מה היתה כוונת משה רבינו במילים 'טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם'?

ספורנו: "'טָרְחֲכֶם', בקטטות הקורות בלתי תביעת ממון. 'וּמַשַּׂאֲכֶם', בצרכי רבים. 'וְרִיבְכֶם', בעניני הדין ותביעת ממון".

אלשיך: "'טָרְחֲכֶם', שאתם מטריחים. 'וּמַשַּׂאֲכֶם', את רוע מידותיכם שהוא על הראשים ודברי רבותיכם. זהו שיעור כללות הענין".

וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ (א, כב)

מדוע משה נקט במילה 'וְיַחְפְּרוּ'?

רבינו בחיי: "יכנו הכתובים הרגול בלשון חפירה, כי החופר יחפש מה שבסתר".

וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט (א, כג)

מדוע לא נקראו 'נשיאים'?

רמב"ן: "לא שיבח אותם בנשיאותם והיותם ראשי בני ישראל, כי אחרי שהרשיעו לא יספר בשבח הרשעים".

וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ (א, כה)

והרי המרגלים הוציאו עליה דיבה, ומדוע כתוב שאמרו שהיא טובה?

רש"ר הירש: "כולם היו תמימי דעה שהארץ היא משובחת, וגם הפירות שהביאו בידיהם העידו על כך. כל השאר היה רק הרושם הסובייקטיבי, שקומת הענק של התושבים עשתה על קטני האמונה. אילו היתה רוח נכונה בלב העם, היו שומעים מסיפור המרגלים רק את שבח הארץ, וכל השאר לא היה משפיע עליהם כלל".

הנצי"ב מוולוז'ין: "יהושע וכלב אמרו: 'טובה הארץ מאד מאד', הכניסו קוץ באליה שבה בכונה פנימית ברצון ה', אבל המרגלים בכלל אמרו רק שהיא טובה בפריה באין מחסור, רק שקשה הכבוש".

כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ (ב, ז)

מדוע פסוק זה נסמך לפסוק הקודם, 'אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף'?

רבינו בחיי: "בתמיה, וכי צריכין אתם לקנות אוכל ומים מאתם, והלא אינכם חסרים כלום? ולכך סמך לו: 'כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך… זה ארבעים שנה… לא חסרת דבר'".

כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ (ב, ז)

מה ביאור המילים 'יָדַע לֶכְתְּךָ'?

רש"ר הירש: "הוא נתן דעתו למסעך במדבר וכיוון אליו את השגחתו. בני עשו יופתעו לראות שה' סיפק את כל צורכי העם בארבעים שנות המסע במדבר. כך ילמדו דבר על כח ה' ועל השגחתו הכל יכולה".

הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים (ב, י)

מיהם הָאֵמִים? ומדוע נקראו כך?

הנצי"ב מוולוז'ין: "אינו אומה שנקראת רפאים בימי אברהם אבינו, שאומה זו נקראת בימי משה רבינו 'חיוי', וישראל כבשוה, אבל האימים המה מקיני קנזי וקדמוני, ומואב כנו אותם בשם אימים על שם אימתם, כדכתיב בסמוך 'והמואבים יקראו להם אימים'".

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל… (ג, א)

מה מלמדת התורה במילים אלו?

מדרש אגדה: "סיפר בגדולתו וגבורתו של הקב"ה, שגיבור כמוהו מסר בידם".

ריב"א: "ולמה הכתוב מספר שבחו? כדי להודיע גבורתו של משה וכן הכתוב מגיד שבחו וכח גבורתו של גלית להודיע גבורתו של דוד. וכדי להודיע כי חצי גבורתו לא סיפר הכתוב שאין מספרין בכבוד הרשע".

אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ (ג, ב)

מדוע הקב"ה אמר לו: 'אַל תִּירָא אֹתוֹ'?

מלבי"ם: "כי אצל סיחון הקדים ה' לאמר להם שיתגרו בו מלחמה ושינצחוהו…, אבל בעוג לא בא תחילה שום דיבור שילחמו אתו והוא בא לקראתם למלחמה פתאום, לכן אמר לו ה' 'אל תירא אותו', שזה נעשה מאתי שאימצתי את לבבו".

וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר… (ג, כא)

מדוע כתבה זאת התורה?

הנצי"ב מוולוז'ין: "לכאורה אך למותר הוא להזהיר ליהושע, שהרי הוא בעצמו אמר בשעת מרגלים 'ואתם אל תיראו את עם הארץ…', אלא שעיקר עסק של בני גד ובני ראובן לא לנחת ולרצון היה למשה, וגם יהושע ידע מזה שמסוכנים המה שני השבטים שיסורו מהר מעבודת ה', עד שבהיותם נפטרים ממנו הזהיר אותם ביחוד".

 

וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים (א, מד)

מה ביאור הדימוי לדבורים?

בכור שור: "שעוקצין את האדם מכאן ומכאן ואינם ממיתין אותו, כך 'ויכום ויכתום', שהכריחו אותם, הכה ופצוע, אבל לא הרגום.