גליון תורתך שאלתי לפרשיות מטו"מ תשפ"ג

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת (ל, ב) 

מדוע פרשת נדרים נאמרה לראשי המטות?

חתם סופר: עפ"י רוב ראשי המטות, העסקנים והמנהיגים נודרים ומבטיחים, ולא תמיד מקיימים. הם מועדים לשנות מדבריהם ולחזור בהם מהבטחותיהם, ולכן הוזהרו: "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה".

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים (לא, ב)

מדוע הורה לו הקב"ה לנקום בעצמו מהמדינים?

רש"ר הירש: "המטרה אינה להכניע את האויב ולגמול לו כגמולו… אלא לחזור ולהקים את ישראל מאת המדיינים, לשחרר אותו מבחינה רוחנית ומוסרית ולחלץ אותו מאימת נכליהם".

משך חכמה: "יתכן, דאם היה מלחמת מדין אחר מות משה, היו אומרים שכל ימי משה לא היה נלחם במדין, לפי שמשה החניף להם, לפי שהיה חתן יתרו וישב במדין שנים רבות. לכן מוכרח היה לנקום קודם מיתתו".

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים (לא, ב)

מה מהותה של נקמה זו?

רש"ר הירש: 2 שרשים קרובים: 'נקם', 'קום'. נקמה מקימה את האישיות שהושפלה. הנוקם מזדהה עם הדבר שמבקש להקימו. התורה לא כתבה 'נקם מ…', אלא 'נקם מאת'. מטרת הנקמה אינה להכניע את האויב ולגמול לו, אלא להקים את ישראל מאת המדינים, לשחרר אותם מבחינה רוחנית ומוסרית.

וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ… וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב (לא, ח) 

מדוע התורה מספרת איך נהרג בלעם?

רש"י: בלעם ידע שישראל מנצחים את אויביהם רק ע"י כח התפילה. הוא ידע שכוחם בפיהם, ורצה לתפוס את אומנותם של ישראל, ולקללם בפיו. התורה מלמדת שבתגובה, באו ישראל והחליפו אומנותם באומנות האומות – החרב, שנאמר "ועל חרבך תחיה" והרגוהו.

חפץ חיים: באומנות הפה ניתן ליצור עולמות גשמיים ורוחניים. ולכן על כל אחד להיזהר, שלא לקלקל את כלי אומנותו, את פיו ולשונו בדברים אסורים, בהשמעת לשון הרע ורכילות, אלא לנצל "כלים" אלה לקיום מצוות ולהגות בתורה.

וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה… וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר… זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לא, יד-כא) 

מדוע אלעזר אמר את הלכות גיעולי כלים, ולא משה?

"ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו – מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו". לאחר שמשה כעס נשתכחו ממנו ההלכות, ולכן אלעזר הכהן לימד אותם את ההלכות. רואים מה החומרה של הכעס ולאן יכול להוביל.

וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד (לב, א)

מה המיוחד בבני גד וראובן שהיה להם רכוש עצום?

אור החיים: "טעם הודעה זו, להצדיק הכתוב טעם הנמצא בפיהם לשאלת ארץ סיחון ועוג כי אמת הוא. וטעם שהיה להם יותר מכל השבטים, להיות שהיו גיבורי כח בזזו אנשי הצבא חלק מרובה מכל השבטים".

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם (לג, א)

מדוע נכתבו ופורטו המסעות?

רש"י: "להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות".

אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (לה, יד)

מדוע הקצו ל-9.5 שבטים 3 ערים, וגם ל 2.5 שבטים בעבר הירדן 3 ערים?

רש"י: "אע"פ שבכנען 9 שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם, משום דבגלעד נפישי רוצחים".

רמב"ן: "ארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד, כי הם שני מלכי האמורי גדולים שהמקראות מפליגים בהם, ומלכי ארץ כנען מלכי עיירות לכל מושל עיר יקראו לו מלך וביניהם מהלך חצי יום".

וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל (לה, כה)

מדוע הרוצח יושב בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול?

תולדות יצחק: "שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק השכינה מישראל ומקצר החיים, אינו כדאי שיהיה לפני כהן גדול. עוד, לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא יארע תקלה זו בישראל".

וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ (לה, לג)

מה ביאור האיסור שמורה התורה?

חזקוני: "כמשמעו, לשון חנופה. לא תחניפו את הרוצחים יושבי הארץ לפטרם מן הדין הראוי להם. לכך אני מזהירכם על כך, שהרי הרוצחים, שהם אנשי דמים מנהגם להחניף את יושבי הארץ כדי שיחניפו עליהם".

וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ… (לב, ה)

מדוע רצף דיבורם נקטע ופסוק זה פותח במילה 'ויאמרו', הרי היה זה המשך דבריהם?

רש"ר הירש: "הפתיחה החדשה מורה שהיתה הפסקה בדבריהם, ומכאן שאף הם חששו שמא פנייתם לא תתקבל יפה. הם היו זקוקים להפסקה כדי לרכז את מחשבותיהם להמשך הצעת דבריהם".