עבודת הקרקע – חיזוק באמונה
וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם… וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה… אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ… אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ (כו, לג-לד)
מה יהיה הרווח אם בני ישראל יגלו מהארץ, ויישבו בה הגויים, הרי גם הם יעבדו אותה והיא בודאי לא תשבות?
כלי יקר: (כה, ב) טעם מצוה זו, להשריש בבני ישראל את מידת האמונה והבטחון בה', כדי שבבואם לארץ ישראל לא יתעסקו בעבודת האדמה. ושלא ישכחו את הנהגת הקב"ה, ושלא יסירו את ביטחונם ממנו. שלא יחשבו שכוחם ועוצם ידם עשה להם את החיל הזה.
הקרקע מחזקת באמונה, במחשבה שכל עובדי האדמה אינם אדוני הארץ, אלא הם כמו אריסים בקרקע והקב"ה הוא בעל השדה. בני ישראל גלו מהארץ משום חסרון באמונה. הם לא האמינו בה' ולא בטחו בישועתו שיעשה להם נס, בנתינת תבואה לשלוש שנים. גם הארץ הקפידה על כך, משום שרצונה שתתגלגל זכות על ידה לחזק באמצעותה את האמונה בה'.
התורה כתבה 'אז תרצה הארץ את שבתותיה', ללמדנו שביטול השמיטות, כשהתייחסו לקרקע שכביכול הם הבעלים בארץ, גרם להם לגלות.
לעומת זאת על העכו"ם לא מקפידה הקרקע, אם ינהגו בה מנהג טבעי, משום שבלאו הכי כל הנהגתם היא על פי הטבע ואין בהם אמונה.
