גליון פרשת כי תשא תשפ"ג

וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם (ל, יב)

מדוע מזהירה התורה בהקשר למנין בנ"י?

מדרש אגדה: "כי בכל עת פקודתם צריכים להיות נותנים כופר. מכאן שאסור למנות את ישראל בלי כופר".

רש"י: "שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד".

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט (ל, טו)

מדוע הזהירה על כך התורה?

חזקוני: בתרומה יש גם מרכיב של כפרה. אם יתרמו תרומות שונות זה מזה, הם לא יהיו שווים בכפרה.

דעת זקנים מבעלי התוספות: "שלא יוכל העשיר לומר: חלקי גדול במקדש יותר ממך".

וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת (ל, יח)

מדוע ציווי זה לא נכתב עם שאר כלי המשכן?

בכור שור: הואיל וייעודו הוא רק להכשר מצוה, לרחיצת ידי ורגלי הכהנים, ולכן נמנה לאחר בגדי הכהנים ותיקונם.

וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר (ל, כג)

מה ביאור המילים 'בְּשָׂמִים רֹאשׁ'?

אבן עזרא: "שיוקח הראש מכל בשם, כי הוא הנכבד".

רש"ר הירש: בשמים ממין משובח ביותר, כדוגמת 'עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים'.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים (ל, לד)

מהם הסמים?

רמב"ן: המילים 'קַח לְךָ סַמִּים' מתייחסות לבשמים של שמן המשחה שנכתבו בפסוקים הקודמים.

קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה (ל, לד)

מדוע החלבנה שריחו רע נמנה עם הסממנים?

רש"י: ללמדנו שכשם שהתורה מנתה וצירפה אותו בין סממני הקטורת, כך גם אנו נתייחס ונצרף עמנו בתפילותינו את פושעי ישראל, ולא נדחה אותם.

בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה (לא,ב)

מדוע ציינה התורה בייחוסו גם את סבו?

פסיקתא זוטרתא: "שבח לו, שבח לאביו, שבח לשבטו".

חזקוני: בניגוד לאהליאב בן אחיסמך, סבו של בצלאל נכתב בפסוק זה, משום שנהרג במעשה העגל, ומלאכת המשכן באה לכפר על אותו עוון.

וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ (לא, ח)

מדוע רק על המנורה כתוב שהיתה טהורה?

רש"י: אין כוונת התורה לומר שהיתה טהורה, (בניגוד לכלי אחר שהיה טמא). המילה 'הַטְּהֹרָה' בפסוק זה מדגישה שהמנורה היתה עשויה רק מזהב, בשונה מכלים אחרים שהיו עשויים מזהב, בשילוב מרכיבים נוספים.

חזקוני: משמעות המילה 'הַטְּהֹרָה' בפסוק זה נקיה. נקראה כך משום שלא ניתנו עליה דמים.

וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ (לא, י)

מדוע 'בִּגְדֵי הַשְּׂרָד' נקראו כך?

רש"י: "יש מפרשים לשון עבודה ושירות. ואני אומר, שהוא לשון ארמי, כתרגום של קלעים, ותרגום של מכבר, שהיו ארוגים במחט עשויים נקבים".

אבן עזרא: מלשון 'פָּלִיט וְשָׂרִיד', משום ששימשו לכיסוי בעת הנסיעה. בהם כיסו את הארון, השלחן, המזבח והמנורה.

אֶת הַשַּׁבָּת… מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (לא, יד)

מדוע כפל הלשון במילים 'מוֹת יוּמָת'?

רש"י: ללמדנו שאם יש עדים והתראה חייב במיתת בית דין.

אור החיים: אדם זה התחייב בעונש בידי שמים, והרשה הקב"ה לבני אדם להרוג אותו. ביאור המילים 'מוֹת' – הוא בן מוות, 'יוּמָת' – ייהרג על ידי בני אדם.

וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת (לב, ו)

מדוע השכימו?

רש"י: "השטן זרזם כדי שיחטאו".

אלשיך: כוונת הערב רב היתה להרשיע ולהחטיא ועל כן כתוב עליהם 'וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת', השכימו קום לבטל את תכניתו של אהרון.

וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה (לג, ז) 

מתי משה נטה אהלו מחוץ למחנה?

רש"י: "מאותו עוון והלאה", החל מי"ז בתמוז.

אבן עזרא: משה נבדל מבני ישראל, משום שהשכינה דיברה עמו, לאחר שהוריד את הלוחות השניים, כשהחלו בני ישראל לבנות את המשכן. משה קרא לאהלו 'אהל מועד', משום ששם נועד אתו הקב"ה עד שהוקם המשכן.

רמב"ן: בי"ח בתמוז, למחרת ירידתו מהר סיני.

הגר"א: "זה היה תיכף אחר המעשה".

וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ (לג, יא)

מדוע יהושע לא מש מהאוהל?

רש"ר הירש: "בתור נער לא מש יהושע מתוך האוהל, דהיינו בתור מי שעדיין בדרך להיות לאיש".

ספורנו: הוא ישב שם כדי למנוע כניסת אנשים. המקום שימש למקום התגלות לשכינה ובאותה עת היו כולם נזופים.

מלבי"ם: משום שנפלה על יהושע חרדה בעת שהתנבא משה. כוחות גופו התבטלו ולא היה בכוחו למוש מתוך האהל ולשוב אל המחנה, הוא לא יכל לזוז ממקומו.

הנצי"ב מוולוז'ין: "שהיו עסקיו לעמוד על תורה שבע"פ, שהיה כמעין הנובע באהל משה, ולא רצה להפנות משקידת למודו לשום דבר".

וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים (לג, יא( 

מה ביאור 'פָּנִים אֶל פָּנִים'?

פסיקתא זוטרתא: "מתוך הענן היה מדבר עמו פה אל פה".

רבינו בחיי: "שאין אמצעי ביניהם, כן היה דבור הא-ל יתעלה עם משה בלתי אמצעי, וביאר הכתוב הזה מעלת נבואתו של משה, שהיתה בלא אמצעי, מה שאין כן בשאר הנביאים".

ספורנו: "ולא נופל וגלוי עינים אבל בעודו משתמש בחושיו", בניגוד לכל הנביאים שהתנבאו תוך תרדמה, משה התנבא כשהוא עירני ובהכרה מלאה.

וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק (לב, ו)

מה משמעות המילים 'וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק'?

רש"י: "יש במשמע הזה גילוי עריות, כמו שנאמר 'לְצַחֶק בִּי', ושפיכות דמים, כמו שנאמר 'יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ', אף כאן נהרג חור".

רמב"ן: הם ישבו ביחד לאכול, לשתות לשכרה, כפי שעושים בחגים ובמועדים. לאחר מכן קמו לצחק בעגל ולשמוח.