מדוע כתבה התורה בסדר הזה, 'זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת'
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת (כה, ג)
מדוע כתבה התורה בסדר זה, 'זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת'?
אבן עזרא מבאר שהסדר הוא לפי החשיבות בסדר יורד, תחילה הזהב, כסף אחריו, שהוא זול יותר ובסוף הנחושת שזולה מהכסף, למלאכה החיצונית.
תולדות יצחק מתרץ שהזהב נכתב בתחילה, ללמדנו שנמחל עוון העגל שהיה של זהב, ובמה שחטאו התרצו והתכפר.
האברבנאל מסביר שהתורה התחילה למנות מהמתכות. בתחילה הזהב שהיה למלאכת כלי הקדש, לאחר מכן הכסף שמיועד גם לכלי השרת וגם לאדנים. ובסוף הנחושת למזבח העולה ולכליו.
רש"ר הירש כותב: "שתי תכונות משולבות יחד במתכות: שיעור גבוה ביותר של עיסיות ושיעור גבוה ביותר של יציבות. הן נכנעות לפטיש ולאש ולובשות בגמישות כל צורה מבוקשת, אך משהוטבעה בהן צורה כלשהי, היא משתמרת בהן ביציבות איתנה, ורק כוח אלים יכול להרוס אותה. בתכונות אלה מייצגות המתכות דווקא אותה מידת אופי, שעלינו להפעיל נוכח צו החובה, ובייחוד נוכח רצון ה' שהתגלה לעינינו… לפיכך אין חומר מתאים יותר מן המתכות לתיאור סמלי של התנהגותנו המוסרית נוכח ייעודנו. לפי תכונות ההתכה והצירוף, הרי שמתקבל סדר הדירוג הבא: נחושת, מצב טבעי, חסר עידון וצירוף. כסף, מצב הכשר לזיקוק. זהב, מצב מושלם של טוהר וטיב מקוריים, העומדים בכל מבחן".
