שבת חלום – פרק א – למה לא כל יום שבת?

'כיף לכם הדתיים', אמר לי חברי דביר, קצין האג"ם [=אגף מטה] של האוגדה. היה זה באחד מימי ראשון לפני כשני עשורים, עת כיהנתי כרב אוגדה 36 – רמת הגולן. באותה שבת שהינו במפקדת האוגדה במחנה נפח שתי משפחות, שלי ושלו, במסגרת התורנות הקבועה שלנו.
'מדוע'? שאלתי אותו, והוספתי להקשות: 'מה ראית אצלנו שכל כך מיוחד, שאתה מציין עובדה זו?'
דביר התקרב ובמבט רציני אמר לי: אתמול במהלך יום השבת, מבלי שתבחין ערכתי השואה בין שתי המשפחות, בין משפחתך למשפחתי. לאחר שסיימתם להתפלל, ישבתם לסעודת שבת ברוגע ובנעימות. במהלך הסעודה שרתם שירי שבת, שוחחת עם הילדים, התעניינת בלימודיהם, שמעת אותם מספרים פרשת השבוע. ואילו אני מצאתי עצמי באותו זמן מתארגן עם בני משפחתי ליציאה לטיול – בילוי השבועי.
דביר הרים את קולו והוסיף: ואם תשאל, מה רע בכך, הרי הנסיעה, כמו גם הבילוי עצמו, מגבש את המשפחה ומאפשר לנו זמן איכות? הרי שבסיכומו של יום, שבנו לביתנו לאחר יום עמוס בחוויות, אבל לא מצאנו לנו זמן שבו ישבנו כולנו יחד, זה עם זה. גם במהלך הטיול כל אחד עסוק בפלאפון שלו, בקשר עם ידידיו, ומתקשים למצוא זמן איכות להאזין זה לזה.
עד היום זכורה לי שיחה מכוננת זו, שעוררה אותי מאד לנצל את המתנה הנפלאה שנתן לנו הקב"ה. חז"ל אומרים: "אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל – לך והודיעם" (שבת י ע"ב). הדברים המרגשים שאמר לי דביר, ברגע של גילוי לב אמיתי וחברי היו הטריגר שהוביל לעריכת סדרת הרצאות שמכונה 'שבת חלום'. בהרצאות אלו אני נותן כלים מעשיים להיערכות לשבת, כמו גם אמצעים לייעל ולשפר את שולחן שבת. את הדברים אני מעלה על הכתב לראשונה בבמה מכובדת זו.
שולחן שבת זו הזדמנות שבועית (ובמרבית המשפחות היחידה) לפגוש את כל בני המשפחה. עלינו לנצל שעת כושר ייחודית זו, שמאופיינת ברוגע של העדר מפריעים חיצוניים, כדוגמת המכשיר הנייד, אינטרנט, וואטסאפ, מיילים ועוד. את זמן האיכות הייחודי הזה נקדיש לבני משפחתינו. נעבור עם ילדינו על החומר שלמדנו במסגרות החינוכיות, נאזין בקשב רב לדברי התורה שיספרו.
אחד העקרונות בחינוך הוא "לעשות עסק". 'לדבר על…' , 'לעסוק ב…' ועוד. בקידוש של יום השבת אנו מצטטים את הפסוק "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם" (שמות לא, טז). כחלק מהנחלת השבת לילדינו, עלינו 'לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת', לעסוק רבות בענייני יום השבת, בהיבט ההלכתי, כמו גם בהיבט הרעיוני, על כך נרחיב בשבועות הקרובים בע"ה. נרגיל את עצמנו להקדיש את מירב הזמן האפשרי להיות עם ילדינו.