גליון פרשת בשלח תשפ"ג

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (יג, יט)

מדוע התעסק עם עצמותיו, ולא בני יוסף?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "כיון שראו בניו שהיה משה וישראל מתעסקין בו, אמרו: הניחו לו, כבודו במרובין יתר ממועטין".

פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם (יג, יט)  

מדוע כפל הלשון 'פָּקֹד יִפְקֹד'?

אלשיך: זה היה הסימן שמסר יוסף לבניו, שיאמרו לבניהם לשון פקידה כפולה, שיידעו מי הגואל האמתי ולא יתעו.

הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ… אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם (יד, יג)

מדוע הוסיף משה את המילה 'הַיּוֹם'?

אור החיים: במילה 'הַיּוֹם' התכוון להסיר מליבם את חששם, (שחלף עם יציאתם ממצרים). הם חששו שקץ הגאולה הוא 12 חודשים נוספים. על כך אמר להם: 'הַיּוֹם' יעשה לכם ה' תשועה.

וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ (יד, כז)

מדוע כתוב 'לִקְרָאתוֹ', ולא 'נסים מפניו'?

מדרש אגדה: "ללמדך שכל מקום ומקום שהיו מצרים נסים, היה הים רץ כנגדו".

רשב"ם: כשסובבו את אופני מרכבותיהם לנוס, פגע בהם הים, עוד לפני שהספיקו להסתובב ובא לקראתם.

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (טו, א)

מדוע כתוב שמשה שר בנפרד מבני ישראל?

פסיקתא זוטרתא: "משה שקול כנגד כל ישראל".

אבן עזרא: משה בעצמו חיבר את השירה, בנ"י למדו אותה וכל אחד שר אותה.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן (טו, כ)

מדוע נוסף לה התואר 'הַנְּבִיאָה'?

אבן עזרא: אחותו בנבואה. נקראה כך כדי להבדיל ולהבחין בינה לבין הנשים הנוספות שנקראו בשם זה.

רמב"ן: מאחר שבשירה הוזכרו רק משה ומרים, כיבדה התורה את אהרן וציינה שמו, ביחס מרים אליו, והוסיפה 'הַנְּבִיאָה', לומר שדומה לו בדרגת הנבואה.

וַתִּקַּח מִרְיָם… אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ (טו, כ)

מדוע לקחה תוף (והנשים לקחו תופים), בשונה מהגברים ששרו, ללא כלי נגינה?

רבי יהונתן אייבשיץ: על הגברים שרתה רוח הקודש, ולא הוצרכו להתעוררות שמחה ע"י כלי שיר, בניגוד לנשים שהיו צריכות התעוררות שמחה באמצעות כלי שיר.

וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ (טו, כא)

מה היתה שירתן של הנשים? מה הן אמרו?

מדרש שכל טוב: "מגיד הכתוב, שכשם שאמר משה שירה לאנשים, כך אמרה מרים שירה לנשים, היא אומרת ראשי דברים, והן עונות וגומרות עמה".

אברבנאל: כששמעה מרים את שירת משה וישראל, אמרה גם היא שירה לנשים, דוגמת מה שאמרו ישראל 'שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם'.

לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא (טז, ד)

מה היה הניסיון?

רש"י: אם ישמרו את המצוות התלויות בו, כגון שמירת שבת, שלא יצאו בשבת ללקוט, ושלא ילקטו לצורך יום המחר, ושלא יותירו ממנו.

רשב"ם: אמונה בהקב"ה, שבכל יום ויום עיניהם תלויות בו למזונותיהם, ומתוך כך יאמינו בו וילכו בתורותיו.

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא (טז, טו)

מה ביאור שאלתם 'מָן הוּא'?

פסיקתא זוטרתא: "כאדם האומר לחברו: מה הוא זה? בלשון מצרי אומרים 'מה הוא' – 'מן הוא'".

רש"י: 'מָן' במובן של 'מזון', כדוגמת 'וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ' (דניאל א, ה).

רבינו בחיי: 'מָן' מלשון מנה, כדוגמת 'מָנָה אַחַת אַפָּיִם' (שמואל א' א, ה). כשראו אותו הם לא ידעו את מהותו, 'לֹא יָדְעוּ מַה הוּא', ולכן לא קראו לו בשם מיוחד.

יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ (טז, כז)

מדוע הם יצאו ללקוט ביום השביעי?

מלבי"ם: משום שלא רצו לקבל על עצמם את מצות השבת, שישבתו שביתה קבועה יום אחד בכל שבוע במשך שביעית מחייהם. הם פירשו שבכל יום עובדים ומשתכרים במזון של אותו יום, ובשבת אם ינוחו ממלאכה, יחסר להם המזון של היום השביעי.

עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי (טז, כח)

מדוע הכליל הקב"ה את משה ואהרן עמהם?

מדרש אגדה: "אפילו על משה אמר הקב"ה, לפי שלא היה מזהיר את ישראל מה שהיה אומר לו".

אבן עזרא: משום שמשה שקול כנגד כל בני ישראל.

וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם (יז, ח)

מה ביאור ביאתו? מדוע כתוב 'וַיָּבֹא'?

אברבנאל: ללמדנו על פחיתותו של עמלק ורשעתו, שלא נהג כמו מלכים מכובדים, שלפני שפותחים במלחמה שולחים שלוחים להתריע שבאים להילחם, אלא בא להילחם באופן פתאומי, כגנב.

וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב (יז, ט)

מדוע דחה למחר? מדוע לא היום?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "מחר נהיה מעותדין ועומדין על ראש הגבעה ומטה שאמר הקב"ה תהא בידך, תהא בידי לעולם, כך דברי רבי יהושע. ורבי אלעזר המודעי אומר: מחר נגזור תענית ונהא מעותדין ועומדין על מעשה אבות".

שפתי חכמים: כדי להסמיך את התפילה לזמן המלחמה, שיהושע יהיה בטוח בתפילת משה, שמתפלל בעת המלחמה שיצליח.