המילדות העבריות
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה (א, טו)
מדוע התורה ציינה רק את שמות שתיהן?
כתוב במדרש שכל טוב: "דלא הוו אלא תרתי… יוכבד ומרים". היו רק שתי מילדות.
החזקוני מבאר שמשום שהן היו הממונות על כל המילדות. אלשיך תירץ שרק שמות שתיהן כתובים משום שהן היו מיוחדות בתפקידן.
כלי יקר מסביר ששפרה נקראה בשם זה על שם שחזרה לשופרה ונערותה בהיותה בת מאה ושלושים שנה. התורה רצתה לציין את הנס המיוחד שנעשה לה, שיוולד ממנה בן שיושיע את עם ישראל, כדי להדגיש ולהשמיענו שבהשגחת הקב"ה עצת פרעה וחרטומיו לא התקיימה. עוד הדגישה התורה את שמותיהן של שתי המילדות, שמות שמורים על הגואל שייצא מהם. בהשגחת הקב"ה, שמכל המילדות שבמצרים פרעה (שלא ידע את משמעות שמותיהן המיוחדים) קרא בדיוק לשתיהן וביקש מהן להמית את בניהן.
המלבי"ם כתב שהיו שני סוגי מילדות, אחת שהיתה עוסקת ביולדת, ומסייעת להוציא את הולד, ואחת שהיתה עוסקת בולד, לכרות את טבורו ולעשות את כל צרכיו. לאחת קראו שפרה ולאחרת פועה.
