הלכות תענית עשרה בטבת
התחלת התענית וקבלתה
- בי' בטבת החל נבוכדנצר את המצור על ירושלים שהוביל לחורבן בית המקדש.
- התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת בצאת הכוכבים, כחצי שעה לאחר השקיעה.
- שינת קבע בלילה נחשבת כקבלת תענית, ולכן מי שקם מהשינה באמצע הלילה, אסור לו לאכול.
- אם התנה לפני השינה שיוכל לאכול לאחר שיקום, מותר לו לאכול ללא הגבלה עד עלות השחר.
- אם התעורר לפני עלות השחר לאחר שינת עראי, רשאי לאכול משום שאינה נחשבת כקבלת תענית.
מי חייב בצום
- כולם חייבים בתענית עשרה בטבת. ילדים קטנים עד גיל מצוות פטורים מהצום.
- ילדים אינם חייבים גם לא בתענית שעות. קטנים שיש להם דעת להתאבל על ירושלים, ופטורים מהצום, ראוי לחנכם שיאכלו רק מאכלים פשוטים, ולא בשר ומיני מעדנים.
- חולה פטור מהצום, גם כשאין בו סכנה, ורשאי לאכול ולשתות כרגיל ללא שיעורים, ואסור לו להחמיר על עצמו. הגדרת חולה, מי שמותר לו לקחת תרופות בשבת, או שנפל למשכב וכן חולה בכל גופו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד. מי שיש לו רק מיחושים, כל עוד שיכול לתפקד כרגיל, חייב להתענות.
- מעוברות ומניקות אינן צמות. יולדת תוך 30 יום ללידה אינה צמה.
אכילה, טעימה ושטיפת הפה
- מי שרשאי לאכול בצום, לא יאכל בשר ומעדנים. לקטנים, שאינם יודעים להתאבל, מותר.
- טעימה אסורה, גם אם יפלוט אחר כך. ספרדים נוהגים כדעת השו"ע שטעימה מותרת אם יפלוט.
- אדם בריא שיש לו מיחושים ומעוניין לקחת תרופה, אם אין בה טעם, מותר לקחתה ללא מים. אם אינו יכול לבלוע ללא מים, וכן תרופה ממותקת, יוסיף קצת מלח שימרר את המים.
- מי ששכח ואכל או שתה בעת הצום מחויב להמשיך לצום, ואינו צריך לצום ביום אחר.
- שטיפת הפה מותרת רק כשיש צער אם לא ישטוף, וצריך לכפוף ראשו ופיו, שלא יבלע. מותר לצחצח שינים רק כשיש צער, משום שלאחר הצחצוח שוטפים את הפה, ושטיפת הפה מותרת רק במקום צער
