מט. כשמגיע השליח צבור למודים, גם הצבור צריכים לשחות עמו ולומר מודים דרבנן, וכבר נתבאר לעיל שאף מי שיושב בחזרת השליח צבור צריך לעמוד ולשחות במודים דרבנן, כי אין השתחויה אלא מעומד ולא מיושב.
נ. לא ישחו יותר מדאי, אלא די בהרכנת הראש. ואומרים 'מודים אנחנו לך שאתה ה' אלהינו אלהי כל בשר…' וחותם 'ברוך אל ההודאות', בלא הזכרת השם.