מידת החסד של רבקה – לפרשת חיי שרה
"הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ" (כד, נא)
לאחר ובעקבות דברי אליעזר, הסכימו בתואל ולבן שיקח את רבקה ואמרו לו "הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ".
הלשון "קַח וָלֵךְ" אינה מובנת, וכי נתנו לו חפץ ואמרו לו "קַח וָלֵךְ"?
ביאר ה'כתב סופר': כששמעו שרבקה מיהרה והביאה לאליעזר לשתות, ולא זו בלבד, אלא גם השקתה את כל גמליו, תמהו לבן ובתואל: מהיכן רבקה קיבלה את החינוך הזה, לתת בנדיבות ולגמול חסד, הרי זה נגד המנטליות של משפחתם…
ולכן אמרו לו "הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ", כאומרים: לא מתאים לנו שהיא תישאר אצלנו עם נדיבות זו, אלא "וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ", לשם היא מתאימה.
עם ישראל מצטיין במידת החסד. עלינו להעצים את החסד ביחס שבין אדם לחברו.
