הלכות פרוזבול ושטר להורדה
- כתוב בתורה "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה.וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו…" (דברים טו, א-ב)
- כל מי שיש לו בעלי חוב שחייבים לו ממון, שביעית משמטתו, ואסור לתובעו אחרי שנת השמיטה. אין מברכים על מצוה זו, הואיל והיא מצוה שאין בה מעשה.
- התובע חוב שעבר עליו שביעית (ולא כתב פרוזבול) עובר ב׳לא תעשה׳ שנאמר "לא יגש את רעהו ואת אחיו״ (רמב״ם פ"ט ה"א), ואפילו אם השני לא ישלם לו, עבר על לאו זה. ואם תבע, עובר מלבד ה׳לאו׳ הנ״ל גם על גזל וצריך להחזיר את המעות.
- השביעית משמטת כל מלווה, בין מלווה בעל-פה, בין מלווה בשטר.
- מי שחייב כסף לאדם שידוע שהוא לא יכתוב פרוזבול, ואחרי ראש השנה יבוא לתובעו, נמצא שהלווה מכשילו באיסור ״לא יגש״ על עצם תביעתו.
- ולכן עדיף שימהר וישלם לו לפני שמיטה או עכ״פ מיד לאחר ראש השנה, שלא ייחשב שמכשילו באיסור ״לא יגש״.
- כולם חייבים במצוה זו של שמיטת כספים, כולל נשים, שהרי אין זו מצות ׳עשה שהזמן גרמא'. אשה שיש לה חשבון בנק נפרד שרק היא מורשית חתימה, ואין לבעלה רשות בממון זה, תעשה פרוזבול בעצמה, ומועיל שיעשה בעלה פרוזבול עבורה מדין זכייה ויודיענה על כך.
- שכר שכיר אינו נשמט, ולכן משכורת אינה נשמטת בשביעית.
- שביעית משמטת בסופה, שהוא סוף יום כ״ט אלול של שנת השמיטה תשפ״ב, כשתשקע החמה. ולכן במשך שנת השמיטה, מותר לגבות כל חוב שיש לו אצל חברו.
- אם הלווה סתם (ללא הגבלת זמן) יותר משלושים יום לפני סוף השנה השביעית, שביעית משמטתו, משום שסתם הלוואה היא לשלושים יום.
- אם זמן פירעון החוב הוא לפני סוף שנת השביעית, הרי שביעית משמטתו, אבל אם הוא לאחר שנת השביעית אין שביעית משמטתו, הואיל ולא הגיע זמן לגבות אין זה בכלל ״לא יגש״.
- המלווה יכול להאריך את זמן פירעון החוב עד לאחר ראש השנה של השנה השמינית, גם ללא ידיעת הלווה, כדי שהחוב לא ישמט בשביעית.
- שמיטת כספים כוללת גם חוב של אוכלים, כגון שכן שהלווה דבר מאכל או שאר כל דבר שאין הלווה מחזיר אותו הדבר בעין. ולכן אשה שהלוותה ככר לחם לשכנתה, ולא קבעה זמן, כשמגיע זמן ההשמטה, נשמט החוב.
- בעסקי הבנקים יש הרבה חילוקי דינים בזה, והראוי שהעוסקים אתם יעשו פרוזבול, וכן בעלי הבנקים יעשו פרוזבול.
- חנווני המוכר בהקפה ללקוחותיו, ולא קבע עם לקוח לשלם את החובות לפני ראש השנה, אין החובות נשמטים בשביעית (כיון שדרך החנווני להקיף, לזמן ארוך, ואין דרכו לנגוש מיד, כאילו קבע לו זמן לאחר השמיטה).
- חוב לקופת צדקה אינו נשמט. עם זאת גבאי של גמ״ח צריך לכתחילה לעשות פרוזבול, משום שמצוי שיש בגמ״ח כסף שאינו כספי צדקה.
- אם הלווה נתן למלווה צ׳ק עם תאריך לאחר ראש השנה, אין השביעית משמטתו, משום שזה כקובע זמן הפירעון לאחר ראש השנה, ועוד שזה כגבוי דמי, כיון שעפ״י חוק המדינה אסור לבטל צ׳ק.
- ואם התאריך הוא לפני ראש השנה, והמלווה לא פדה את הצ׳ק, לדעת רוב הפוסקים אין שביעית משמטת חוב שיש עליו צ׳ק. אבל אם כתב שם את שמו, וגם ״למוטב בלבד״, אי אפשר לקנות בזה בשום מקום אלא רק להפקיד בחשבון הבנק, הרי זה כמו שטר חוב בעלמא.
- מי שיש לו צ׳ק לגבות בצום גדליה מחשבון של אדם שלא עשה פרוזבול, והרי הכסף שנמצא שם הוא חוב הלוואה מהבנק למלווה, שלא עשה פרוזבול והואיל והמלווה לא כתב פרוזבול, לכן עפ״י דין תורה הבנק פטור מלשלם למלווה, והמלווה עובר על ״לא יגש״, כשהוא תובעם, ואם כן מי שגובה מהבנק הוא שלוחו של המלווה לעבור באיסור ״לא יגש״.
- ולכן ימתין כמה ימים, שכבר לא יהיה ספק שהכניסו את הכסף לחשבון לאחר ראש השנה ומותר לגבותו.
- מי שחייב כסף לבזק וכדומה, אם הם לא כתבו פרוזבול והחוב נשמט, בכל פעם שהם תובעים, עוברים ב״לא יגש״. נמצא שהמתרשל לשלם בזמן מכשילם וגורם להם לעבור.
- כיום הטענת ׳רב-קו׳ הוא ע״י ׳ערך צבור׳, ולא לפי נסיעות, ולכן גם אם הטעין אותו לאחר עשיית פרוזבול אין שביעית משמטת, ויכול להשתמש בו.
