ז' אייר תשפ"ב – 22 ימים בעומר – הלכות השכמת הבוקר (ט)

יז. בקומו משנתו יעיד על עצמו אמונתו בבורא יתברך ויאמר: "מודה אני לפניך…". [יעשה הפסקה קצרה בין המילה 'בחמלה', למילה 'רבה אמונתך'].

יח. יכול לומר "מודה אני" על אף שעדיין לא נטל ידיו ושורה עליהם רוח רעה ואפילו אם יש לכלוך בחדר (שלא ניתן לומר דברי תורה). האשה אומרת 'מודָה אני' [הדל"ת בקמץ]. קטן היודע לדבר, טוב ונכון להרגילו לומר בקומו משנתו, "מודה אני לפניך…" ולחנכו ליטול ידיו.