הלכות ספירת העומר – תשפ"ב
- מצוה על כל אחד ואחד לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם", (בלשון רבים), למדו מכאן חז"ל שתהיה ספירה בפי כל אחד. אם התכוון לצאת ידי חובה בספירת שליח צבור וגם שליח הציבור התכוון להוציאו, יוצא ידי חובתו בשמיעה, מדין 'שומע כעונה'.
- סופרים ספירת העומר בעמידה. זקן או חולה שקשה להם לעמוד רשאים לספור העומר כשהם יושבים.
- לא מברכים 'שהחיינו' על ספירת העומר, כיון שהספירה נתקנה זכר למקדש. אם ספר ספירת העומר בלי ברכה יצא ידי חובתו, משום שאין ברכות מעכבות.
- צריך לברך קודם שיספור העומר: "… אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר" ולאחר הספירה אומרים "הרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו". מצות ספירת העומר צריכה להיות בדיבור (אינו יוצא ידי חובה בהרהור), לכתחילה צריך להשמיע לאזנו, בכל לשון שהוא מבין. במוצאי שבת, יספרו את העומר קודם ההבדלה.
- מי שבירך על ספירת העומר ובעת ברכתו היה סבור שבאותו יום עליו לספור כך וכך לעומר ולפני שספר נזכר שבאותו יום עליו לספור מנין שונה לעומר יספור את העומר כראוי, ואין צריך לחזור ולברך.
- סופרים את העומר בלילה לכתחילה לאחר צאת הכוכבים, (כ – 18 דקות לאחר השקיעה), בכל מקרה, אין לספור עומר לפני שקיעת החמה.
- מי ששכח לספור ספירת העומר בלילה – יכול להשלים בספירה למחרת, עד השקיעה. אם שכח להשלים גם למחרת ביום, ולא ספר עד הלילה ימשיך לספור בלילות הבאים ללא ברכה. אם טעה במנין הספירה (במנין הימים והשבועות), ולא נזכר עד הלילה שאחריו, דינו כמי שלא ספר כלל.
- אם שכח לספור בתחילת הלילה – רשאי לספור כל הלילה. מנהג נכון, לספור את העומר בביהכ"נ גם בשחרית בלי ברכה נוסף לספירת העומר בלילה, כדי שמי ששכח לספור בלילה, יספור בשחרית, ויועיל לו שבימים הבאים יספור בברכה.
- מצוה לחנך את הקטנים לספור את העומר בכל יום עם ברכה. קטן ששכח לספור לילה אחד רשאי להמשיך לספור בברכה, משום חינוך, כדי להרגילו לברך בכל שנה לכשיגדיל.
- קטן שנעשה בר מצוה באמצע ימי הספירה – מחלוקת האם רשאי להמשיך לספור בברכה. יש דעות שאינו רשאי להמשיך לספור בברכה, משום שבהיותו קטן היה פטור מספירה זו ונהג בה רק מדין חינוך, אלא ישמע את הברכה מהש"ץ בכל לילה ולאחר מכן יספור העומר עם הקהל. (כך פסק המ"ב והרב עובדיה יוסף זצ"ל) ויש דעות הסוברות שקטן שבאמצע הספירה נעשה בר מצוה ימשיך לברך. (ר' שלמה זלמן אוירבך בהליכות שלמה, פניני הלכה).
- מי ששאל אותו חברו אחר השקיעה "כמה הלילה לספירת העומר?" אם לא ספר עדיין, ישיב לו: 'אתמול היה כך וכך לספירה', משום שאם יאמר לו 'היום כך וכך', לא יוכל לברך אחר כך על ספירת העומר. בפרט יש להיזהר בערב ל"ג בעומר אחר שקיעת החמה של יום ל"ב לעומר, שלא יאמר לפני שספר 'הלילה ל"ג לעומר', כדי שיוכל לחזור ולספור בברכה.
- בימי הספירה חצי שעה קודם שקיעת החמה לא יאכל סעודה של פת או עוגה יותר משיעור כביצה, כל עוד לא קיים מצות ספירת העומר. ואם התחיל בסעודה בהיתר, (קודם לכן), והגיע זמן ספירת העומר, אינו צריך להפסיק מסעודתו, לספור העומר, אלא יספור העומר כשיסיים סעודתו. אבל אם התחיל באיסור, כיון שאין טורח כלל להפסיק, פוסק מסעודתו וסופר ספירת העומר. ומותר לכתחילה לטעום פירות וכיוצא בזה לפני ספירת העומר.
