על האדם לבדוק עצמו לפני שמוכיח חברו
טז, כו וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה
האדמו"ר מוויז'ניץ, בעל ה'אמרי חיים', העיר על לשון הפסוק, שבמערכת יחסי אדם עם הזולת, כשאדם רוצה להוכיח את רעהו, עליו לקיים בעצמו תחילה "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם", לפני שיתנקה בעצמו מאותו עוון, שמצא אצל זולתו עליו לוודא שהוא נקי מאותו עוון ורק אז יוכל לעורר אותו, לתקן את דרכיו.
"וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה", לעורר אחרים. הרצון לבקר את הזולת טבוע ברבים מאיתנו. כל אחד מאיתנו רוצה לשנות את העולם, בודאי לפני שמשנה את עצמו.
ניתן לומר שהצורך שעומד מאחורי הדחף הזה לעורר, לבקר, להעיר ולנסות לתקן, הוא מתנה עצומה מאת הקב"ה, אלא שהדרך לקבל אותה, היא לבחון את עצמנו ברגע שמתעורר הצורך להעיר לזולת.
