ד' ניסן תשפ"ב – ערב פסח (א) – תענית בכורות

א. נהגו הבכורים להתענות בערב פסח, זכר לנס שנעשה לבכורי ישראל, שהצילם הקב"ה כשנגף את בכורי מצרים. בכור קטן – יש נוהגים שאביו מתענה במקומו. אם גם האב בכור – יש אומרים שאמו מתענה במקומו ויש אומרים, שתענית אביו עולה גם בשבילו.

ב. בזמננו, שהדורות חלשים, נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (סעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת), ובכך להפטר מן התענית. המשתתפים בסעודת סיום מסכת יקשיבו ללימוד הסיום ויאכלו לטעום לפחות "כזית" מזונות כדי לפטור עצמם מהתענית.