כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ
יא, ג כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ
המילה 'בבהמה' לאחר המילים 'מעלת גרה' לכאורה מיותרת, הרי בפסוק הקודם כתוב "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה…", הרי שמדובר בפירוש בבהמה, ומדוע נכתבה המילה 'בבהמה'?
וולד שנמצא בבהמה כשרה בצורת בהמה טמאה, (כדוגמת גמל במעי פרה) כשר, שכן חז"ל לימדו אותנו כלל: "היוצא מהטהור – טהור" (בכורות דף ה ע"ב).
אולם אם הוולד שנמצא במעיה של הפרה הוא בצורת עוף, הרי הוא נאסר באכילה.
דבר זה למדו חז"ל מכפל הלשון בפסוק: ראשית נאמר "מכל הבהמה אשר על הארץ" ואחר כך נכפל "מעלת גרה בבהמה", שתי בהמות בזו אחר זו, כאילו נכתב "בהמה בבהמה", לאמור: רק דמות בהמה – ואפילו טמאה – שנמצאה בבהמה הכשרה באכילה – אותה.
