מדוע בתורה מכונה החג "חג המצות", ואילו בחז"ל מכונה "חג הפסח"?

מדוע שינוי הלשון? בתורה מכונה החג "חג המצות", וכן בברהמ"ז ובתפילה, ואילו בחז"ל מכונה "חג הפסח". (שביעי של פסח, הגדה של פסח, מס' פסחים, חוה"מ פסח).

×      קדושת לוי: בתפילין שלנו כתוב "שמע ישראל… ה' אחד" (דברים ו, ד), אנו זוכרים את הקב"ה, אבל בתפילין של הקב"ה כתוב: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", הקב"ה זוכר אותנו. בתורה החג נקרא "חג המצות", הקב"ה משבח את עם ישראל, על המצות שאכלו בצאתם ממצרים, ומזכיר את חסד ההליכה במדבר. מאידך, אנו משבחים את הקב"ה וקוראים לחג "פסח", ע"ש הנס שעשה לנו, כשפסח על דלתי בנ"י במצרים.

×      דובר שלום: את קרבן הפסח הקריבו כשבית המקדש היה קיים, בערב פסח, וזמן אכילתו בלילה הראשון נמשך מתחילתו ועד אמצעו בחצות הליל. התורה קוראת לחג בשם שממחיש מצוה שנוהגת בכל שבעת ימי החג – מצות, ולא במצוה שנוהגת רק בחצי היום הראשון – קרבן הפסח.