לד, ט וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ
מדוע משה רבינו ציין שעם ישראל קשה עורף, והרי זה קטרוג כנגדם, בניגוד גמור לרצונו שהקב"ה ימחול להם?
מבאר הרב דסלר, שאכן מידת קשה עורף היא מעלה גדולה מאוד. קשה עורף – זה אומר להיות נאמן לקב"ה בקיום התורה והמצוות בכל מצב.
משה רבינו נימק מדוע לטענתו הקב"ה צריך לסלוח להם. הוא טען בפני הקב"ה, שאמנם עם ישראל חטאו פעם אחת, אבל בעצמותם הם עם קשה עורף ויישארו נאמנים לה' ולתורתו בכל זמן ובכל מצב ולא ייכנעו לשום קושי או גזירה, אלא ימשיכו בעקשנות לקיים את התורה עם כל הקשיים, ומעלה כזאת אינו בנמצא בשום אומה אחרת פרט לעם ישראל, ולכן ראוי לסלוח להם.