י"ב אדר א' תשפ"ב – דיני עניית אמן (ו)

יא. הרואה את חברו מברך ואינו שומע איזו ברכה אינו עונה אחריו אמן. אם ראה את מה שאחז בידו ומתוך כך הבין מה בירך, כשרואה אותו מסיים למלמל את הברכה, עונה אחריו אמן, שהרי יודע מה בירך, ועדיף יותר שיטה אוזן וישמע חלק מהברכה.

יב. מנהג לענות בברכה אחר הזכרת שם ה' "ברוך הוא וברוך שמו". אם המברך ממהר ויש חשש שעל ידי עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' לא יספיק לענות אמן, יש להעדיף עניית אמן על פני עניית 'ברוך הוא וברוך שמו'.