אף טעימה אסורה, אף אם יפלוט אח"כ.
אך לספרדים הנוהגים כדעת השו"ע, טעימה מותרת בכל תענית, ובתנאי שיפלוט, ונחלקו הפוסקים בדעת השו"ע האם הטעימה שמותרת היא רק מעט עד שיגיע לשיעור רביעית במשך כל היום, או אף טעימת רביעית מותרת, ואף כמה פעמים במשך היום, כל טעימה רביעית, אך טעימה יותר מרביעית אסורה, וכן הלכה כדעה זו.
שטיפת הפה מותרת רק למי שיש לו צער במניעת השטיפה, ואז צריך לכפוף ראשו ופיו שלא יבלע.
כיון שלאחר הצחצוח שוטפים את הפה, ושטיפת הפה מותרת רק במקום צער, על כן אין לצחצח שינים בצום אלא במקום צער [או במקום כבוד הבריות].
בריא או מי שיש לו מיחושים שלוקח תרופות, אם אין בהם טעם, מותר לקחתם ללא מים, ואם אינו יכול לבלוע ללא מים, או תרופה ממתקת, ימררם על ידי מלח או כמה שקיות תה ללא סוכר [וחולה אף שאין בו סכנה, שפטור מן התענית, לוקח כרגיל].
בליעת הרוק מותרת.
שכח ואכל אפילו אם אכל כזית או שתה משקין כמלא לוגמיו מחויב להמשיך לצום, ואינו צריך לצום ביום אחר, אך ילמד הלכות תענית לכפרה על חטאו.
