מט, ו בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר
רש"י: "כשיקהיל קרח שהוא משבטו של לוי את כל העדה על משה ועל אהרן, אל יתייחד עמהם שמי, שנאמר קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ולא נאמר בן יעקב".
מה "הרוויח" יעקב, ששמו לא נזכר במעשה קרח, הרי כולם יודעים שקרח היה מצאצאיו, גם אם לא נכתב ייחוסו בתורה?
אדם שמיוחס לאחד מאבותיו שהיה צדיק – יש בכך מעלה, רק אם ממשיך בדרך אבותיו, אבל אם הוא עוזב את דרך אבותיו ועובר עבירות ונעשה בעל מחלוקת, אז אדרבה זכות אבותיו מתהפכת עליו לרועץ ונעמדת כתביעה כנגדו, על כך שהגיע ממשפחת צדיקים ועזב את דרכם ונעשה בעל עבירה.
יעקב לא רצה ששמו יוזכר בהקשר למעשה קרח, כדי שלא תגדל התביעה על קרח שנעשה בעל מחלוקת, למרות שהיה נכדו של יעקב, יעקב לא רצה שייענש אדם בגללו ולכן התפלל שבחטא קרח לא ייחשב קרח כנכדו, ולא ייתבע על היותו בעל מחלוקת, אע"פ שהוא ממשפחתו של יעקב.
יש אנשים שמתפארים בייחוסם, אך שוכחים שייחוס 'מחייב'…