לז, כג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו
מדוע הפשיטו האחים את כתונת הפסים מיוסף מיד כשבא אליהם?
ביאר רבי שלום שבדרון: האחים לא עשו זאת משנאה אליו, אלא נהגו עפ"י דין בחז"ל, במסכת שבועות (דף לא) "מנין לשניים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה, שאומרים לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך? (=שמקפידים ששניהם ילבשו מלבוש זהה) תלמוד לומר 'מדבר שקר תרחק'…".
למדים אנו שראיית העין עלולה להטות את הדין. אחי יוסף רצו לדון אותו אם הוא חייב מיתה, אולם חששו שהכתונת פסים שעשה לו אביהם, שגרמה להם השנאה נגדו, היא תטה את לבם מלדון דין אמת, ולכן הפשיטו מיוסף את כתונת הפסים.
ללמדנו שכל מה שעשו, על פי דין תורתנו הקדושה עשו.