לז, ב וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם
א. למה כתוב "ויבא" יוסף דבתם רעה, ולא "ויספר" יוסף?
ב. למה נאמר 'אל אביהם', וכי יעקב לא היה גם אביו של יוסף?
ג. למה ציינה התורה ש"הוא נער"?
בהלכות לשון הרע נפסק שכשאחד האחים מספר לאביו את מעללי אחיו, כדי שהאב יוכיחו, מחויב המספר למלא שלושה תנאים. יוסף הקפיד על מילוי כל שלושת התנאים:
א. אסור להגזים בסיפור הדברים, ועל זה נאמר "ויבא יוסף את דיבתם", הוא הביא הדברים כצורתם, ללא תוספת 'צבע'.
ב. על האח לאמר את הדברים לאביו ללא שום שנאה, התורה מספרת שיוסף הביא את דיבת האחים אל 'אביהם', ועשה זאת מאהבה לאחיו.
ג. להוכיח את האח תחילה. רק כשהוא בטוח שהאח לא ישמע לו, מותר לספר לאביו. כתוב ביוסף 'והוא נער', יוסף לא היה חשוב בעיני אחיו, ולכן הם לא שמעו לו.