מדוע אומרים "כִּי אָרְכָה לָנוּ הַיְשׁוּעָה"?
ב'מעוז צור' אומרים: "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה… כִּי אָרְכָה לָנוּ הַיְשׁוּעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה… אנו מבקשים שהקב"ה ילחם באויבנו ויקרב את הגאולה, הואיל ותקופת גלות אדום התארכה לנו יותר מיתר הגלויות ואין בכוחנו להמתין עוד.
מדוע אומרים "כִּי אָרְכָה לָנוּ הַיְשׁוּעָה"? נכון יותר היה לומר "כי ארכה לנו הגלות"?
משל לראובן שלווה מעות מחברו. בהגיע מועד הפירעון התברר לו שלא יוכל להחזיר את החוב. ראובן פגש באותו יום ברחוב ידיד אחר וביקש שילווה לו את הסכום לחודש. גם כעבור חודש לא הצליח לפרוע את ההלוואה החדשה ופנה לידיד נוסף… וכך במשך שנים גלגל את הלוואתו מחודש לחודש…
אפשר לומר שראובן בר מזל שנושע פעמים רבות, אך מצד האמת הוא לא זכה לישועה האמיתית, לא עלה בידו להשיג באמת סכום שיוכל לפרוע בו את ההלוואה לצמיתות.
אנו מתחננים לקב"ה: "כִּי אָרְכָה לָנוּ הַיְשׁוּעָה", אלפי שנים אנו מתגלגלים ע"י עזרת הקב"ה מישועה לישועה. כך נחלצנו מרומי, ממסעי הצלב, מהנאצים וממשיכים לשרוד. אך פונים להקב"ה בבקשה, בכל פעם אנו זקוקים לישועה אחרת. אבינו, אב הרחמן, "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה… כִּי אָרְכָה לָנוּ הַיְשׁוּעָה", הקדם והבא במהרה את הישועה השלמה והסופית!
