קריאת שמו של יצחק
כא, ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ… אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק
מדוע הקב"ה אמר לאברהם (לעיל יז, יט) לקרוא לבנו יצחק?
כתוב בחז"ל במדרש רבה (נג, ז): "י' – עשרה, כנגד עשרת הדברות. צ' – תשעים, 'וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד', ק' – מאה, 'הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה'. ח' – כנגד המילה שניתנה לשמונה, 'וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק…'". ומוסיף על כך בפסיקתא זוטרתא: "על פי הגבורה, דכתיב 'וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק'. מהו 'יִצְחָק'? יצא חוק לעולם, למול בן ח' ימים. רבי יצחק אומר: יו"ד – כנגד י' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו, צ' – כנגד שני שרה, ח' – כנגד ח' ימים שנימול, ק' – כנגד שני אברהם".
אברבנאל ואור החיים מבארים שהיתה זו הבעת שמחה על ששרה ילדה בזקנותה, כפי שכתוב 'אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה'.
והוסיף על כך חתם סופר, שיום לידת יצחק היה יום שמחה ופקד הקב"ה כמה עקרות. דבר זה לא נודע ביום שנפקדו, אלא רק לאחר תשעה חודשים, כשהעקרות ילדו וחישבו למפרע את יום הריונן, והיה זה ביום לידת יצחק. מסיבה זו 'יצחק' נקרא על שם העתיד, ולא 'צחק' על שם העבר, משום שהשם הורה שעתיד להיות צחוק בעולם ביום זה.
