"ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך" (ד, ו)
לימוד גדול רואים בהנהגתו של הקב"ה עם קין שעל אף שלא שעה אל קין ואל מנחתו, מפני שקין הביא מפרי האדמה, מן הגרוע, ולא היה קרבנו מהודר כמו של הבל אחיו, שהביא מבכורות צאנו ומחלבהן, אבל כיון שמאד כאב לקין "ויחר לקין מאד ויפלו פניו", מיד פנה אליו הקב"ה ושאלו "למה חרה לך ולמה נפלו פניך".
מכאן עלינו ללמוד להשכיל להשתתף בצער הזולת, ולהיות נושא בעול עם כאבו ודאגתו של האחר, כפי שמצינו בדרכיו של הקב"ה, רגישות לזולת.