מדוע "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"?

ב, יח וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", מדוע?
• מדרש רבה (יז, ב): "תני רבי יעקב: כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה, בלא טובה".
• רש"י: "שלא יאמרו: 2 רשויות הן, הקב"ה – יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה (האדם) – יחיד בתחתונים ואין לו זוג".
• אבן עזרא: משום שאדם צריך לסיוע, שיעזור אותו, כפי שכתב קהלת "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קהלת ד, ט).
• רמב"ן: משום שאם יהיה לבד, ללא אשה לא יוכל להוליד ולדות ולהתרבות בעולם. אם יהיה לבד לעולם לא יהיה קיום.
• רד"ק: לא טוב לאדם שיהיה לבד ללא חברה, שהרי לא היתה לו אפשרות ליצור חברה עם הבהמות, החיות והעופות, שאינו שוה או דומה להם.