כ"ד חשוון תשפ"ב – הלכות בציעת הפת (ו) – הנהגות בברכת המוציא
יא. המברך / הבוצע אינו נותן את הלחם ביד, משום שנותנים ביד רק לאבל, אלא יניח על השולחן לפניהם. לא יבצע פרוסה קטנה להמוציא, משום שנראה כ"צר עין", וכן לא יבצע פרוסה גדולה מדי, שלא ייראה כ"רעבתן". אך בשבת יכול לבצוע פרוסה שתספיק לו לכל הסעודה.
יב. הבוצע (שמוציא את האחרים בברכה, כגון בשבת) אינו רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העונים, אבל אם כל אחד מברך ברכת 'המוציא' לעצמו, אינו צריך להמתין עד שיכלה אמן מפי העונים. מי שאינו אוכל, אינו יכול לברך 'המוציא' להוציא אחרים ידי חובת הברכה.
