ענוותנותו המיוחדת של משה רבינו

וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם (יא, כט)

בתגובה לדברי יהושע בן נון, אודות אלדד ומידד, השיב משה: "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי? וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים".

אור החיים אמר שרואים בפסוק זה את מעלתו המיוחדת של משה רבינו, שלא היתה בו כל קנאה, לא רק כלפי תלמידיו, שיהיו מאוצלים מהרוח שעליו, (שכידוע "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו"), אלא שגם כלפי בני ישראל אמר משה: 'וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים'. משה ייחל וקיווה שאכן כך יהיה, שיתנבאו כולם.

חז"ל אמרו: "כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה" (אבות פ"ה משנה יט). ביאר הברטנורא, מהי עין טובה? שמסתפק במה שיש לו, ואינו נותן עיניו בממונם של אחרים.

מה ההבדל בין 'לב טוב' ל'עין טובה'? ביאר הרב דסלר (בספרו מכתב מאליהו ח"ד) את פירושו של המהר"ל, שמי שיש לו לב טוב, אמנם חפץ הוא שיהיה טוב לחברו, ואולם מי שיש לו עין טובה מוסיף לרצות שיהיה לחברו יותר טוב.

נשאף כולנו לעין טובה ביחס לזולת.