סוד ההקמה – בין מאמץ אנושי לנס אלוקי

בפרשיות ויקהל פקודי אנו מגיעים אל שיאו של הפרויקט הכביר שליווה את בני ישראל במדבר: סיום הקמת המשכן. אולם, בין שלל התיאורים הטכניים, חבוי רגע אנושי ונוגע ללב של משה רבנו, המלמד אותנו שיעור נצחי על כוחות הנפש והגוף.

 

הפרדוקס של הקמת המשכן

במדרש תנחומא בפרשת פקודי מובאת תובנה עמוקה, המאירה באור חדש את מושג כוחות הגוף והנפש: "אמר לו הקב"ה למשה: לפי שהיית מיצר, שלא היה לך עשיה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם ואיני כותב לו הקמה, אלא על ידך, שנאמר 'וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן' (מ, יח), וכן הוא אומר: 'וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד' (מ, א-ב). אמר משה: ריבונו של עולם, איני יודע להעמידו. אמר ליה: עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימתו, שנאמר 'וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן' (מ, יז), ומי העמידו: " משה, שנאמר: 'וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן' (מ, יח)".

משה רבנו, המנהיג שהוריד תורה משמים, חש צער על כך שלא נטל חלק פיזי בבניה, שהופקדה בידי בצלאל וחכמי הלב. הקב"ה מבטיח לו שהזכות הסופית, העמדת המשכן, תישמר לו לבדו. אך כאן מתגלה קושי פיזי: משה פונה לקב"ה וטוען שאין בכוחו של בשר ודם להעמיד קרשי עץ כבדים ועצומים כל כך. תשובת ה' מפתיעה ופרדוקסלית:

"עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו, והוא עומד מאליו, ואני כותב עליך שאתה הקימתו". כאן עולה השאלה המתבקשת: אם המשכן עמד בדרך נס ("עומד מאליו"), מדוע נדרש משה להעמיד פנים שהוא מקים אותו? ומדוע התורה מייחסת לו את ההקמה באופן בלעדי ("וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן"), אם בפועל היה זה מעשה שמעל לדרך הטבע?

 

גבורה גופנית כביטוי לחוסן רוחני

כדי להבין זאת, עלינו להעמיק במושג ה'גבורה', כפי שמופיע במקורות חז"ל. בחשיבה שטחית, כוח פיזי נתפס כענין חומרי גרידא. אולם, חז"ל ראו בגבורה הפיזית מעלה רוחנית הנדרשת לאנשי המעלה. כך, למשל, נאמר על אהרן הכהן במדרש (ויקרא רבה) שהיה "גדול בכוח", שכן הניף 22,000 לויים ביום אחד, פעולה בלתי אפשרית מבחינה פיזיולוגית. בדומה לכך, הגמרא במסכת נדרים (לח ע"א) קובעת כי הנבואה שורה רק על מי שהוא "חכם, גיבור, עשיר ועניו", ולומדת זאת ממשה רבנו, עליו נאמר "ויפרוש את האוהל על המשכן", מעשה שדרש כוח פיזי עצום.

לשם מה זקוק נביא או כהן גדול לגבורה פיזית? התשובה טמונה בהבנה שגבורה אינה נמדדת במסת שריר, אלא במיצוי מוחלט של כוחות הנפש. הגיבור האמיתי הוא זה שמגייס את כל ישותו, הפיזית והרוחנית כאחד, למען המטרה האלקית. בהקשר זה, ההיפך מ'גבורה' אינה 'חולשה', אלא 'עצלות'. העצל הוא זה שמרפה ידיו ומתייאש מראש מול גודל המשימה. הגיבור, לעומתו, משקיע מאמץ עליון ללא שיור, גם כאשר היעד נראה רחוק מהישג יד.

סוד ההשתדלות, הפתח לנס

מכאן אנו למדים יסוד תשתיתי בחיי האדם: הנס אינו מחליף את המאמץ, אלא חל עליו. כאשר אדם פועל עד קצה גבול היכולת שלו, הוא יוצר את ה"כלי" שבו יכולה לחול הברכה השמיימית.

כך היה אצל אהרן הכהן: הוא לא נרתע מהמשימה הכבירה של הנפת הלויים. הוא ניגש למלאכה במסירות, ורק כאשר כוחותיו האנושיים מוצו, סייעו בידו מן השמים. כך היה גם אצל משה: עצם המאמץ שלו להקים את המשכן, למרות ידיעתו שהדבר אינו אפשרי בדרך הטבע, הוא שהפך אותו ל"מקים המשכן".

רבי חיים שמואלביץ זצ"ל מסכם זאת ביסוד נפלא: "האדם אין לו אלא המעשה, ואילו התכלית והתוצאה מאת ה' יתברך. ועל כן בוודאי שהמעשים צריכים להיות כשרים ונאים מצד עצמם, ואז תצא מהם התכלית הנרצית. ואדרבה דווקא משום שאין האדם פועל התכלית, ורק ע"י מעשיו עוזרים לו מהשמים, א"כ ככל שיעשה ביתר התאמצות וביתר ניצול כוחות נפשו, יותר יסייעוהו לכך. וא"כ אין גבול ליכולתו של אדם, שהרי בין כך וכך אין התכלית מכוח עצמה. ועל כן אין להתפלא אם ביכולתו של אדם לעשות דברים שלמעלה מדרך הטבע".

הואיל ובין כה וכה התוצאה הסופית היא מתנה מאת הבורא, הרי שאין גבול למה שהאדם יכול להשיג. ברגע שהאדם משקיע את ה"מאה אחוז" שלו, הקב"ה משלים את היתר, ואין זה משנה אם חסר אחוז אחד או אלף אחוזים.

המשכן אמנם "עמד מאליו", אך התורה קוראת לו "משכן משה". התורה מייחסת את ההקמה למשה כיוון שהוא השקיע את כל כוחו ומאמצו הפיזי במשימה שנראתה בלתי אפשרית. "גבורה" אינה כוח פיזי גרידא, אלא מיצוי מוחלט של כוחות הנפש והתגברות על העצלות. הגבורה היהודית אינה נמדדת בתוצאה, אלא במידת ההתגברות על הרפיון והעצלות. האחריות שלנו היא על המאמץ, התוצאות הן כבר שייכות לבורא עולם. התוצאה הסופית אמנם בידי שמים, אך האחריות על המאמץ והעשיה מוטלת על האדם, והיא זו שמעניקה לו את הזכות על ההישג.

 

הכותב: הרב חגי ולוסקי, מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]

 

לרעיונות יפים על פרשיות ויקהל פקודי, ניתן להיכנס בקישור

 

מוזמנים להצטרף לקבוצה שקטה ולקבל בכל יום רעיון יומי להגדה של פסח.

בקישור

מעוניינים לקבל במייל? שלחו את המילה 'הגדה' למייל [email protected]