גליון תורתך שאלתי לפרשת יתרו תשפ"ו

וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם (יח, ג)

מדוע נכתב 'שְׁנֵי בָנֶיהָ', ולא 'בניו'?

הנצי"ב מוולוז'ין: ללמד שהיא טרחה וגידלה אותם, ולכן בניה הם המקשרים אותה למשה גם לאחר שילוחיה.

מהרי"ל דיסקין: אם היה כתוב 'בניו', היה משמע שהם בניו של יתרו, ולא של משה.

 

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ (יח, ה)

מדוע הבנים נכתבו לפני אשת משה?

אבן עזרא: התורה כתבה את הדרך הראויה להליכה, יתרו הלך ראשון, אחריו בני משה ואחריהם ציפורה אשת משה.

רש"ר הירש: התורה כותבת את הדברים כהווייתם מבחינת משה. רשימת בני המשפחה פותחת בחותנו, ובסוף הרשימה באה אשתו האהובה, בבחינת 'אחרון אחרון חביב', ולכן הבנים נכתבו לפני האשה.

מלבי"ם: הקדים את בניו לחשיבותם בעיני משה. ובפרט למאן דאמר שיתרו בא לאחר מתן תורה, שמאז פירש משה מאשתו.

 

שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת (יח, כא)    

מדוע הוזקקו לכמות כה גדולה של שרים?

רש"ר הירש: בחירי עם אלו לא התמנו רק לשבת בדין, אלא הוטל עליהם גם להפיץ תורה בעם, כך שהמצוות שניתנו למשה הובאו באמצעותם לידיעת העם, ומהם למד העם להבינם ולשומרם.

 

 

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (יט, ד)

מה ביאור משל 'כַּנְפֵי נְשָׁרִים'?

רשב"ם: הקב"ה העביר את בני ישראל בתוך הים ביבשה כמו נשרים שפורחים ועוברים ימים.

אבן עזרא: דרכו של הנשר שמגביה לעוף באוויר מעל לכל העופות ואינו מפחד מהם, אך כולם מפחדים ממנו. כך הוא מוליך את גוזליו לכל מקום, וכך עשה לנו הקב"ה.

 

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ (יט, ח)    

מאחר שמשה דיבר (בפסוק הקודם) לזקני העם, מדוע כתוב ש'כָל הָעָם יַחְדָּו' ענו לו?

רמב"ן: משה אמר את הדברים לזקנים, כשבני ישראל שמעו אותם, ולא המתינו לתשובת הזקנים, אלא 'וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו… נַעֲשֶׂה'.

רלב"ג: משה אמר את הדברים לזקנים. הם הגישו את הדברים לכל העם, שהגיבו ואמרו 'נַעֲשֶׂה'.

 

וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי (יט, יא)    

לאחר שנכתב בפסוק הקודם 'וְקִדַּשְׁתָּם', מדוע הוסיפה זאת התורה?

רש"י: להדגיש שיהיו מובדלים מנשותיהם.

אבן עזרא: שלא יישנו בהם בלילה, כדי שישמעו את קול ה' בבקר, כפי שנהג הכהן הגדול ביום כיפור.

ספורנו: בפסוק הקודם דיברה התורה על הכנה רוחנית ונפשית. בפסוק זה כתבה התורה על הכנת הגוף, שיהיה טהור.

 

הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ (יט, כב)

מדוע הכהנים מוזהרים באופן מיוחד?

חזקוני: אלו הזקנים שהיו בכורים. הזהיר שיהיו מזומנים וזהירים, ולא יאמרו: אנו משרתיו של הקב"ה ובני ביתו.

רלב"ג: הכהנים בני אהרן עלולים שלא להישמר מלעלות בהר, כשיראו שמשה ואהרן עולים בו. על כן הזהיר אותם באופן מיוחד.

 

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר (כ, א)     

מי אמר את עשרת הדברות?

בכור שור: (בשם רבי יוסף קרא), את שתי הדברות הראשונות 'אנכי' ו'לא יהיה לך' כביכול הוא עצמו דיבר אליהם, מ'לא תשא' ואילך כאילו דיבר על ידי שליח.

חזקוני: בתחילה הקב"ה אמר את כל התורה בבת אחת ובדיבור אחד. משלא הבינו בני ישראל, חזר המפרש ופירש כל דיבור ודיבור בפני עצמו כדי שיבינום ישראל.

ספורנו: הקב"ה אמר להם את כל עשר הדברות, כפי שכתוב 'אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר'.

 

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (כ, ח)

מדוע הציווי על שבת נכתב לאחר אזהרת שבועת שוא?

כלי יקר: "לפי שהזהיר על קבלת עול מלכותו יתברך, שלא יהיה לו אלהים אחרים וסמך לו ענין איסור השבועה, כי כל זה מענין קדושת שמו יתברך, סמך להם זכירת יום השבת שבכל ימות השבוע יזכור את יום השבת".

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ… לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ (כ, יב)

מדוע במצות כיבוד הורים ניתן שכר זה?

אברבנאל: בהיות האדם גומל חסד לאביו ולאמו שהטיבו עמו ונתנו לו את מציאות חייו וגידולו, יהיה שכרו שיאריך ימים על האדמה ואת המציאות וההוויה שעשו לו אבותיו, הוא יעצים ויגדיל כשיאריך ימים ושנים בעולם הזה ויהיו לו בנים ובני בנים.

 

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת (כ, טו)

איך ניתן לראות קולות?

רבינו בחיי: מובנה של המילה 'רֹאִים' מלשון השגה, כדוגמת 'רְאֵה רֵיחַ בְּנִי' (בראשית כז, כז), שהרי קול וריח אינם נראים.

ספורנו: היתה זו ראיה שכלית והבנה, כדוגמת 'וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה' (קהלת א, טז). בני ישראל התבוננו בענין הקולות שלא יוכלו לסבלם.

 

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ (כ, ב)     

מדוע הקב"ה דיבר בלשון יחיד, 'אֱלֹהֶיךָ', ולא אמר 'אלוקיכם'?

רבי חיים פלטיאל: הקב"ה צפה שיהיו יחידים שיבטלו חלק מהמצוות (כגון מיכה שביטל את 'אנכי', ירבעם שביטל את 'לא יהיה לך', אבשלום שביטל את 'כבד את אביך', יואב שביטל את 'לא תרצח', אחאב שביטל את 'לא תחמוד'), וכדי לחייבם באופן אישי, שיחושו שזה נוגע אליהם, כתב בלשון יחיד.