מחסור מביא את האדם להתגבר ולהתחזק בתפילה

כתוב: "כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ" (יב, יח-יט).

וכתב על כך רש"י (שם): "אם אין לך לתת לו מחלקו, כגון מעשר ראשון – תן לו מעשר עני. אין לך מעשר עני – הזמינהו על שלמיך".

נשאלת השאלה, איך מובן שלבני שבט לוי, משרתי ה' אין נחלה בארץ ישראל?

מדוע נגזר עליהם מחסור, שיהיו ניזונים מתרומות ומעשרות, ומנדבות?

[ומצינו שבניגוד אליהם, להבדיל, לכהני פרעה היו קרקעות והיו פטורים ממיסים, ומזונותיהם נקצבו ברווח].

השיב על כך רבי יענקלה גלינסקי, עפ"י דברי חז"ל (נדרים דף נ') שמספרים על רחל, בתו של כלבא שבוע, מעשירי ירושלים, שחיתה בעוני רב עם בעלה רבי עקיבא. אביה הדיר אותם מנכסיו. עקב המחסור הם גרו במתבן.

אליהו הנביא ביקש לנחם אותם ונגלה אליהם כעני וביקש מעט קש עבור אשתו שילדה. אמר רבי עקיבא לאשתו: ראי, יש אנשים שמצבם גרוע משלנו, אפילו תבן אין להם.

ושאל על כך הרב גלינסקי: מדוע אליהו הנביא לא נתן להם כסף ועושר, שירכשו דירה?

והשיב, שאם היה נותן להם דירה, היינו מאבדים את רבי עקיבא.

רבי עקיבא נבנה מחיי המחסור, מדוע? הקב"ה אינו צריך את התפילה, אולם הוא רוצה שנתפלל.

התפילה ניתנה לנו ככלי מצוין להעמיק את הקשר שבינינו לבין בורא עולם. הקב"ה גזר על שבט לוי תלות משום –"הקדוש ברוך הוא – ליבא בעי" (סנהדרין קו ע"ב).

המחסור מביא את האדם להתפלל וכתוצאה מכך להידבק בבורא יתברך.