לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי מס' 163 – לפרשת תולדות תשפ"ה, בקישור
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו (כה, כה)
מדוע קראו לו בשם זה?
פסיקתא זוטרתא: "לשון עשב, שהיה דומה לבהמה שהיא אוכלת עשב. דבר אחר, שהיה מלא שער כשדה שהיא מלאים עשבים".
מדרש שכל טוב: "עושה שוא, הוא שוא, ואלוהותו שוא".
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב (כה, כו)
מי קרא לו יעקב?
מדרש אגדה: הקב"ה קראו יעקב, על שם שאחז בעקב.
רש"י: אביו קרא לו יעקב, על שם אחיזת העקב.
רבי חיים קניבסקי: אברהם קרא לו בשם, (בספרו 'למכסה עתיק' מביא בשם הרוקח).
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו (כה, כח)
האם יצחק הבחין וידע מיהו עשו?
רד"ק: יצחק היה זקן ובא בימים, וכהו עיניו וישב בביתו, והיה מתפתה מהציד שהביא לו עשו בכל יום.
מלבי"ם: ודאי שידע, שהרי ראה את נשותיו, כפי שכתוב 'וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה', וייעד לו את הברכות שעניינם עסק בברכות העולם הזה. הבין שאינו ראוי לקבל את ברכות אברהם.
וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה (כו, א)
מי היה אבימלך?
אונקלוס: "דהות בין אבהתנא ביננא ובינך", היה זה בנו של אבימלך שכרת עם אברהם ברית.
רד"ק: לא היה זה אבימלך שהיה בימי אברהם (אילו היה זה אותו אבימלך, לא היה שואלו 'ואיך אמרת…', שהרי היה זוכר את התקדים שהיה בענין שרה). רוב מלכי ארץ פלשתים נקראו בשם אבימלך, גם בימי דוד ("לְדָוִד… לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ", תהילים לד, א).
בכור שור: אבימלך שהיה בימי אברהם, וכרת איתו ברית.
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה (כו, ב)
מדוע יצחק רצה לרדת למצרים?
מדרש אגדה: "מכאן אתה למד שהיה בדעתו לירד למצרים, כמו שעשה אברהם אביו שהלך למצרים מפני הרעב".
רד"ק: משום שבמצרים היה שובע גדול יותר משאר הארצות, בגין הנהר שמשקה אותה.
חזקוני: יצחק סבר שמיד אמורה להתחיל גלות מצרים.
ספורנו: בגלל מחסור בשטחי מרעה לצאנו.
וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים (כו, יד)
מדוע כל מקנה כתוב בנפרד, 'מִקְנֵה צֹאן' 'וּמִקְנֵה בָקָר'?
משך חכמה: מפני שיצחק חידש מצות מעשר, ומעשר בהמה מתעשר בנפרד ממקנה צאן. היה לו "מקנה צאן" בפני עצמו "ומקנה בקר" בפני עצמו, כדי להפריש מכל סוג.
וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר (כו, טו)
מה היתה דעת אבימלך על שאנשיו סתמו את הבארות?
ספורנו: אבימלך הגן על יצחק ואסר עליהם להזיק לו, באמרו 'הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת'.
אלשיך: אבימלך רצה שיצחק יעזוב את ממלכתו, ומשלא היה לו נעים לומר לו שילך מהם, הניח לבני עמו לסתום את הבארות ולהציק לו, מעין "הסכמה שבשתיקה", במטרה שילך מהם.
וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה (כו, לג)
מה חידש יצחק בקריאה זו, והרי קראו לה באר שבע עוד בימי אברהם?
רשב"ם: אין זו אותה באר שבע שגר בה אברהם. היו 2 ערים שנקראו בשם באר שבע, כפי שכתוב 'וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה' (מלכים א' יט, ג).
בכור שור: בימי אברהם קראו רק למקום באר שבע, ובימי יצחק התחדש שלכל העיר קראו בשם באר שבע.
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק… וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל (כז, א)
האם יצחק ידע ממכירת הבכורה?
בכור שור: כנראה שידע, שהרי אמר לעשו שרוצה לחלק בעצמו את שאמור לקבל, משום שאם ימות, עשו יפסיד הכל, לאחר שיעקב קנה ממנו את הבכורה, ויטול את השררה כולה ועיקר הנכסים.
אור החיים: כנראה שלא ידע, שהרי אם היה יודע, היה מברך את יעקב.
כתב סופר: לא ידע. נודע לו לראשונה, כשעשו אמר לו: 'וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי'.
וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר… (כז, ו)
מה הדגישה התורה בהוספת המילה 'בְּנָהּ', הרי גם עשו היה בנה?
מדרש אגדה: "וכי עשו גם כן לא היה בנה? אלא שיעקב שומע היה אל אביו ואל אמו, שנאמר 'וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ', ועשו לא היה שומע אלא לאביו, לפיכך קראתו 'בְּנָהּ'".
וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי (כז, ז)
מדוע המילה 'וַאֲבָרֶכְכָה' נכתבה עם ה' בסופה?
פסיקתא זוטרתא: "מלא על שם העולם הזה שנברא בה', לכך הוסיף לו ה' 'וַאֲבָרֶכְכָה', שיתברך בזה ולא לעתיד".
וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו… וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן (כז, טו)
מדוע רבקה הלבישה את יעקב?
אור החיים: הבגדים היו גדולים עליו, רבקה התאימה אותם למידותיו.
הכתב והקבלה: יעקב לא רצה לרמות את אביו ועל כן לא לבש בעצמו את הבגדים, אלא נתן לאמו להלבישו.
וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (כז, כב)
לאחר שהתלבט אם זה יעקב או עשו, מדוע הכריע שזה עשו?
רשב"ם: הואיל והיו תאומים, תלה יצחק שכנראה הקולות שלהם דומים במקצת זה לזה.
אור החיים: יצחק הבין שקול יכול להשתנות, כמו גם יתכן מצב שבו הוא לא ישמע כראוי מחמת זקנותו, בניגוד לתחושה, הרגשת שערות הידים הוא סימן מובהק.
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי (כז, מא)
מדוע עשו החליט להמתין?
מדרש רבה (סז, ח): "אם הורגו אני, יש שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי: למה הרגת את אחיך? אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה והורגו, ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו ויורש אני שתי משפחות".
פסיקתא זוטרתא: "בא לו עשו בהמתנה שלא להעציב את אביו".
טור: עשו לא התכוון להמתין למיתת אביו, אלא אמר שיהרוג את יעקב אחיו, וכך יקרב את ימי אבל אביו, שיתאבל עליו.
רבינו בחיי: עשו חשש שמא הברכה תיהפך לקללה.
כלי יקר: עשו ידע שכשזרעו של יעקב יתבטל מהתורה, תמשול בו חרבו, לכן אמר 'יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי', שבימי אבלו, אסור יהיה לו לעסוק בתורה, שלא יהיה 'הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב', ולא יהיה לו מגן, ואז 'וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי'.