גליון תורתך שאלתי מס' 162 לפרשת חיי שרה תשפ"ה

ניתן להוריד את הגליון בקישור https://did.li/wBTTY

וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן (כג, ב)  

מדוע חברון נקראת בשם זה?

מדרש אגדה: "על שם אותו חבר שקנה את המערה, והוא אברהם".

מדרש שכל טוב: "ששם נוחין האבות וחברותיהם".

רבינו בחיי: משום שנשמתו של כל מי שקבור בה מתחברת עם השכינה למעלה.

אלשיך: על שם התחברות מערת המכפלה, הכניסה לגן עדן עם העולם העליון.

וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר… (כג, ג)  

מדוע אברהם קם 'מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ'?

בעל הטורים: משום שאסור לספר בפני המת, כדברי חז"ל "אין אומרין בפני המת, אלא דבריו של מת" (ברכות ג ע"ב).

הנצי"ב מוולוז'ין: לא כתוב ויעמוד או וילך, אלא 'וַיָּקָם' להשמיענו שעל אף שהיה לו קשה להיפרד ולעצור את הספדו על שרה, למרות זאת הזדרז וקם מעל מתו.

וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת (כג, ז)   

מדוע כפל הלשון 'לְעַם הָאָרֶץ' ; 'לִבְנֵי חֵת'?

רש"ר הירש: 'לְעַם הָאָרֶץ' – נציגי הקהל, המוסמכים להרשות לנכרי לקנות אחוזת קרקע. 'לִבְנֵי חֵת' – האסיפה הכללית, המייצגת את כלל האוכלוסיה.

הנצי"ב מוולוז'ין: 'לְעַם הָאָרֶץ' – כלל אנשי העיר, 'לִבְנֵי חֵת' – מנהיגי העיר.

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (כד, א)    

מדוע סיפור מציאת אשה ליצחק, פותח בתיאור 'וְאַבְרָהָם זָקֵן'?

מלבי"ם: התורה מקדימה להסביר שאברהם חש שהוא מבוגר, ולא ראה לנכון לדחות את נישואי בנו, בפרט שהיה מבורך בכל, ועל כן קרא לעבדו אליעזר והשביע אותו.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי (כד, ב)    

מדוע אברהם שלח את עבדו להביא אשה לבנו ולא הלך בעצמו?

חזקוני: משום שהזדקן ולא היה יכול להתנייד בקלות.

הנצי"ב מוולוז'ין: משום שעסק וענה לשאלות של אנשים רבים בענייני אמונה, כמו גם מענה שנתן לכל הצריך עזרה וישועה, ולא היה יכול לצאת ממקומו לכמה ימים ולנסוע לחפש אשה לבנו.

 

וְאַשְׁבִּיעֲךָ… אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי (כד, ג)    

מדוע אברהם נצרך להשביע את עבדו, נאמן ביתו?

אברבנאל: אברהם חשש שמא יתנו לאליעזר שוחד ומתנות, כדי שיקח אשה מבנות כנען, ולכן השביעו על כך.

אור החיים: כדי להוציא מליבו של אליעזר, שלא יחשוב שיצא מכלל 'ארור כנען'.

אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת… הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם (כד, ה)    

לשון השבה נאמרת ביחס למי שהיה ויצא וחזר, והרי יצחק לא היה שם?

רשב"ם: התורה נקטה בלשון השבה, הואיל ואברהם היה שם.

חזקוני: השיבה מוסבת על אליעזר, שישוב עם יצחק, כפי שמצינו לגבי רות שכתוב 'וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב', על אף שרות לא היתה מעולם בארץ ישראל, משום שמוסב על נעמי, שהולכת איתה.

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת… וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ (כד, טו)    

מדוע המילה 'יֹצֵאת' חסרה ו'?

מדרש שכל טוב: "חסר ו', שמעולם לא יצאה לבדה, אלא בפעם הזאת". ללמדנו שהיתה זו יציאתה הראשונה. רבקה לא היתה רגילה לצאת. משמים סובבו שתצא בפעם זו, לקראת אליעזר.

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת… וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ (כד, טו)    

מדוע הוסיפה התורה את המילים 'וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ'?

מלבי"ם: ללמדנו שעל אף שהיתה לה זו יציאתה הראשונה אל הבאר, היה ראוי שתקח איתה את אחת מנערותיה, שתשא את הכד, כמנהג בנות העשירים. משמיעה התורה שהיא לקחה את הכד על שכמה, כדי שתעשה בעצמה את כל מעשה החסד בשלמותו.

רבי יהונתן אייבשיץ: התורה משמיעה ששאר הנערות שיצאו להשקות החביאו את כדיהן, ולא נשאו אותן על שכמן כמו רבקה, משום שהן לא רצו שיבקשו מהן להשקות.

וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת (כד, יט)    

איך הצליחה רבקה להשקות לבד את הגמלים?

רבינו בחיי: את הגבורה הזו, לשאוב לכל גמליו, קיבלה רבקה בסיוע אלוקי. לילדה בת שלוש אין יכולת לעשות זאת ללא סיוע משמעותי.

כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם (כד, כב)    

מדוע המתין עד שסיימו הגמלים לשתות?

אלשיך: אליעזר המתין עד שהגמלים סיימו לשתות, כשנוכח לראות ששתייתם היתה נס ופלא, ואז הכיר שהיה זה מהקב"ה.

ספורנו: אליעזר רצה לראות האם תבקש שכר או תגמול על מעשיה, ולפי זה יקבע עד כמה היא בעלת חסד.

וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ (כד, לב)    

על מי נאמר 'וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים'?

רש"י: אליעזר התיר את הזמם שבפיהם, כדי שלא ירעו בדרך בשדות אחרים בדרך.

רמב"ן: 'וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה' – אליעזר, 'וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים' – לבן, ששירת את אורחיו ונתן להם תבן ומספוא ומים לרחוץ את רגליהם. לא סביר שאליעזר יתן מים לרחיצת רגלי אנשיו.

וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי (כד, לג)    

מדוע אליעזר סירב לאכול עד שדיבר?

רשב"ם: אחרי שאליעזר ראה שהקב"ה הסכים איתו, לא היה לו להתעסק באכילה ושתיה תחילה.

בכור שור: משום שאין לו רשות לאכול ולעשות מאומה לעצמו, עד שיקיים את מצות אדוניו.

אלשיך: בסירובו לאכול טרם דבריו, הבהיר להם שאת התכשיטים לא נתן תמורת המזון או הלינה, אלא כמתנות שחתן נותן לכלה, לאחר האירוסין.

וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים (כד, לה)     

מדוע המילה 'וַעֲבָדִם' נכתבה בכתיב חסר, ללא י'?

חזקוני: לומר שלא היו לאברהם עבדים, הוא היה העבד היחיד, והוא כמו עבדים רבים.

הנצי"ב מוולוז'ין: מלמד שאברהם לא התנהג עם עבדיו בעבדות כל כך.