וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ (טז, ה)
מה היו טענות שרה כלפי אברהם, הלא היא נתנה לו את שפחתה?
- רבי יונתן בן עוזיאל: שרה פנתה לאברהם וטענה שמאחר ולא ילדה, נתנה לו את שפחתה, והטיחה בו את האשמה על שכבודה מתבזה.
- רש"י: חמס – כתוצאה מהבזיון שזלזלה בה הגר, הקפידה שרה על אברהם ואמרה לו: "חֲמָסִי עָלֶיךָ", עליך אני מטילה את העונש, שכן כשהתפללת להקב"ה ואמרת "מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי", התפללת רק עליך. היה לך להתפלל על שנינו והייתי גם אני נפקדת עמך.
- רד"ק: שרה קבלה באזני אברהם, על שבמעשה שלה התכוונה לטובת אברהם, שנתנה לו את הגר כדי שיהיה לו זרע ממנה, ומשחשה מבוזה בעיניה ציפתה שאברהם יוכיח את הגר על כך.
- ספורנו: להבנת שרה, הגר נחשבה לאשתו של אברהם לכל דבר, ועל כן טענה שהיה עליו לגעור בה ולהוכיח אותה על שנוהגת בזלזול כלפי שרה.
- אור החיים: שרה קבלה באזני אברהם שלמרות שנתנה לו את שפחתה, היא עדיין "בְּחֵיקֶךָ", אינך אדון שלה ולא יכול לשחררה. ואכן השיב לה על כך אברהם באמרו "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ".
- רש"ר הירש: שרה טענה שגם הגר ידעה שהיא זו שהציעה שהגר תינשא לאברהם, מתוך כוונה שתלד לו בן, ועתה משהחלה הגר להתנשא עליה, לאחר שהרתה, תלתה שרה את האשמה באברהם, שנבע מתגובתו להגר.