בירור זהות הרוצח באמצעות עגלה ערופה
וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' (כא, ט)
מדוע התורה מעמידה כאן את התנאי 'כי תעשה הישר בעיני ה"?
רבי חיים קנייבסקי הביא שכתוב בתרגום יונתן שכשהיו עושים את הסדר של עגלה ערופה, היו יוצאים נחלים של תולעים מבטנו של הנרצח והיו מגיעים אל הרוצח ועל פי זה בית דין יכלו לדון את הרוצח.
כך גם מובא בשל"ה, שעל ידי מעשה עגלה ערופה יכול להיתגלות הרוצח ויעשו בו נקמה. זה מבואר בפסוק, סופי תיבות של המילים 'ואתה תבער הדם הנקי' – 'רימה', אלו הרימה והתולעים שמועילים לבער את הדם הנקי.
ר' חיים מבאר שהתנאי 'כי תעשה הישר בעיני ה", שהמופת הזה נעשה רק אם הדור זכאי.
אמנם נשאלת השאלה, איך בית דין יכולים לדון את הרוצח על פי מעשה ניסים בלי לקבל עדות?
בפסיקתא זוטרתא, בהדר זקנים ובפענח רזא מבואר שהתולעים עצמם היו הורגות את הרוצח.
ויש שמבארים שלא היו הורגים את הרוצח, שהרי אין הוכחה ברורה שהוא רצח, אולם היה מתפרסם ברבים שהוא רצח והיתה לו בושה גדולה מזה.
