גליון תורתך שאלתי לפרשת חוקת תשפ"ד

להורדת גליון תורתך שאלתי בקובץ pdf, בקישור
https://did.li/GmkgT

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה (יט, ב)

מדוע כפל הלשון 'חֻקַּת הַתּוֹרָה'? מה ההבדל בין 'חוקה' ל'תורה'?

רשב"ם: "ולפנינו מפרש באיזו תורה הוא מדבר. דכתיב 'וזאת התורה אדם כי ימות באהל', כלומר חקת התורה שאמר למטה 'זאת התורה', פרה אדומה צוה לקחת, לעשות תורת טהרתו של אדם כי ימות באהל, להיטהר בו נוגע ונושא ומאהיל".

כלי יקר: "לכך נאמר 'זאת חוקת התורה', ולא נאמר 'זאת חוקת הפרה', לפי שנוסח זה הוא תשובה למינים המונים את ישראל לומר להם חק המלך יתברך הוא כי התורה במקום תיבת המלך, כי מאתו יתברך תצא תורה שלא יאמרו שאין מצוה זו מכלל מצוות התורה".

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן… וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם (כ, א)

מדוע נסמכה פטירת מרים לאחר פרה אדומה?

מועד קטן כח ע"א: "אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך: מה פרה אדומה מכפרת, אף מיתתן של צדיקים מכפרת".

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה (כ, א)

מאחר שכתוב 'בני ישראל', ברור שהיו 'כל העדה'. מדוע נכתב 'כל העדה'?

רש"י: ללמדנו שהגיעו עדה שלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים.

אור החיים: כשעם ישראל נמצאים במדרגת ישרים וצדיקים הם נקראים 'בני ישראל', וחלילה כשיורדים מכך הם מכונים 'עם' או 'עדה'.

יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ (כ, יב)

מה ביאור חטאם של משה ואהרון?

רש"י: שלא דיברו אל הסלע והוציא מים, ומנעו קידוש ה'. אילו היו מדברים אל הסלע, היו רואים בנ"י שיוצא מים מהסלע והיו אומרים לעצמם: מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה ובכל זאת עושה מה שאומר לו הקב"ה, ק"ו לגבינו. אולם משה ואהרון לא דיברו אל הסלע, אלא היכו אותו ומנעו קידוש ה' גדול.

רבינו חננאל: החטא היה שאמרו 'המן הסלע הזה נוציא לכם מים', וראוי היה שיאמרו: 'יוציא ה' לכם מים', כפי שאמרו (שמות טז, ח) 'בתת ה' לכם בערב בשר לאכול…'. וכן בכל הנסים יודיעום כי ה' יעשה עמהם להפליא. יתכן שחשבו העם שמשה ואהרן בחכמתם הוציאו להם מים מן הסלע הזה, ועל כך אמר הקב"ה: 'לא קדשתם אותי' (דברים לב, נא).

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם… (כ, יד)

מדוע נכתב 'מלך סדום', ולא ציינה התורה את שמו?

רמב"ן: "לא הזכיר הכתוב שמו, כי אין צורך. אבל הזכיר סיחון ועוג מלכי האמורי בשמותם, בעבור כי היו ידועים בגבורה ולהם שם בגוים, להודות לפניו יתברך כי עשה עמנו להפליא, כמו שנאמר (תהלים קלו, יז-כ) 'למכה מלכים גדולים… לסיחון מלך האמורי… ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו'. ומנהג הכתוב להזכיר שם גדולי המלכים אשר ירשנו את ארצם, כענין שהזכיר ביהושע חמשת מלכי האמורי: אדוני צדק מלך ירושלים".

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים… כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל… (כ, יד)

מדוע משה הדגיש את היותם אחים?

רא"ש: "אמרו לו: אתה ידעת, כשאמר הקב"ה לאברהם 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך' אנחנו נשתעבדנו ואתה בן חורין".

רש"ר הירש: "אחיך ישראל מזכיר את ייחוסם המשותף, ועפ"י (מדרש רבה יט, ז) רומז גם לגורל השונה שעלה בחלקם של שני האחים התאומים".

אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם (כא, ב)

מדוע כפלה התורה את לשונה וכתבה 'נָתֹן תִּתֵּן'?

אור החיים: "'אם נתן תתן' כפל לומר 'נתן תתן', לצד שלא היו יודעים איזה עם הוא. לזה אמרו 'אם נתון' פירוש אם הוא בכלל הז' אומות הנתונים מה טוב, ואם לאו 'תתן'".

 וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר… (כא, ב)

מדוע משה לא מוזכר כאן?

העמק דבר: "אבל משה לא עשה כאן מאומה, וכמש"כ שמשה לא היה מסוגל לזה, וכן במלחמות סיחון ועוג כתיב 'ויכהו ישראל לפי חרב', היינו במלחמות תנופה, רק את עוג בעצמו שלא היה בכח אנושי לפגוע בו נעשה נס על ידי משה, כמו שהיה בכמה דורות נס לצורך השעה, מכל שכן אז בחיי משה, אבל כאן היה בהשגחה פרטית בטבע ובכח תפילה".

וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם (כא, ו)

מדוע שלח הקב"ה את הנחשים?

במדבר רבה (יט, כב): "מה ראה ליפרע מהם בנחשים? לפי שנחש פתח בלשון הרע תחילה ונתקלל ולא למדו ממנו. אמר הקב"ה: יבא נחש שהתחיל בלשון הרע תחילה וייפרע ממספר לשון הרע".

רש"י: "יבא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד וייפרע מכפויי טובה, שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים".

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (כא, יז)

האם משה שר? מדוע?

מדרש רבה (יט, כו): "מפני מה לא נזכר משה שם? מפני שנענש ע"י המים ואין אדם מקלס לאיספקלטור שלו".

בכור שור: "אבל משה לא שר, לפי שנכשל בו".

מלבי"ם: "ומשה לא אמר שירה עמהם, כי לא באו המים על ידו".