גליון תורתך שאלתי לפרשת נשא תשפ"ד

להורדת גליון תורתך שאלתי בקובץ, https://did.li/tKoZH

 

נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם (ד, כב)

מדוע גרשון נכתב לאחר קהת?

חזקוני: "אעפ"י שצויתיך למנות בני קהת תחלה לפי שעקר העבודה כגון הארון והשולחן ומנורה ומזבחות מוטלות עליהם שנאמר 'כי עבודת הקדש עליהם…' אל תמנע למנות אחריהם בני גרשון, אף על פי שאין נושאים כלום ועבדתם בעגלות, שהרי הוא היה גדול בבני לוי ודינו להיות נמנה שני".

 

נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם (ד, כב)

מדוע נכתב בבני גרשון 'נָשֹׂא'?

מדרש אגדה: "לפי שהיה בכור. חלק להם הקב"ה כבוד, ונתן בהם נשוא, לשון נשיאות, כשם שכתוב בבני קהת, לכך נאמר 'גם הם'. אבל בני מררי, שלא היה להם מעלה, לא מפני ארון, ולא מפני בכורה, לא נאמר בהם 'נשא', לכך אתה מוצא שחלק הכתוב כבוד למשפחת גרשום".

 

כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (ד, כג)

מדוע התורה כפלה לשונה 'לִצְבֹא צָבָא'?

אור החיים: "ובבני קהת אמר 'לצבא' לבד, כי הם היו נושאים כלי הקודש הפנימיים לזה אמר 'לצבא', מה שאין כן מה שלפנינו הם צובאים צבא הצובא קודש שהם היריעות והקרשים, שהם צבא הקודש לזה אמר 'לצבוא צבא', מעתה הם צובאים הצבא".

 

וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ (ה, ז)

מדוע פותח ברבים ('וְהִתְוַדּוּ') ומסיים ביחיד ('וְהֵשִׁיב')?

רבי זלמן סורוצקין: יש בני אדם, שמוכנים להתוודות על חטאיהם כשהם מתגלים בקלונם. כנגדם כתבה התורה "והתוודו" בלשון רבים. מעטים האנשים מבין המתוודים, שגם משיבים את הגזילה בפועל, ועל כך נאמר "והשיב", בלשון יחיד.

 

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' (ו, ב)

מה ביאור המילה 'יַפְלִא'?

רש"י: יפריש. נזירות בכל מקום הוא לשון פרישה, וכאן מובנו שפרש מהיין.

אבן עזרא: יפריש או יעשה דבר פלא, משום שרוב העולם לא נוהגים כך, אלא הולכים אחר תאותם.

אלשיך: שיפריש עצמו מענייני העולם הזה, וירצה להתבודד ולהתקדש. התעוררות זה מביאה אותו לנדור נדר נזיר, ולא מתוך כעס או מחמת בחינה אחרת.

 

וַיְדַבֵּר… לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר (ו, כג)

מדוע התורה כתבה פעמיים את המילה 'לֵּאמֹר'?

אור החיים: "אמר פעם ב' לאמור, אולי כי חש הכתוב לומר שאינו אלא רשות, תלמוד לומר 'לאמר' כי מצות עשה היא 'לאמר'.

עוד ירצה שלא לאהרן ובניו שהיו אז בנמצא לבד הוא מצוה, אלא גם לדורות.

עוד נתכוון לשון רוממות, לומר כי מצוה זו יש בה דבר מלך לקיים הדבר, גם יש בה מעלה לכהנים כי הברכות מסרם ה' בידם, והוא אומרו 'דבר… לאמר'".

 

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (ו, כג)

מדוע נסמכה פרשת נזירות לברכת כהנים?

מדרש רבה: "לכך נאמר פרשת ברכת כהנים אחר פרשת נזיר, שכל מי שמזיר עצמו מן היין לשם שמים זוכה לכל הברכות האמורות בברכת כהנים. מנין? כמה שאומר בענין 'כה תברכו'…".

חזקוני: "נסמכה פרשת כהנים שהם קדושים לפרשת נזיר שהוא קדוש כשהשלים תורת נזרו".

פנים יפות: "למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר? מה נזיר אסור ביין אף כהן מברך אסור ביין".

 

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה'… יִשָּׂא ה' פָּנָיו… (ו, כג-כז)

כמה תובנות מברכת כהנים:

  • פתח בלשון רבים: 'אמור להם', אך הברכות נאמרו בלשון יחיד: "יברכך… וישם לך". לא כל ברכה מתאימה לכל אחד. מה שלאחד מהווה ברכה, עשוי לשמש קללה לאחר. לכן הברכה נאמרה לכל יחיד בהתאמה לצרכיו.
  • ברכת כהנים היא בבחינת "כה תברכו", גם ישראל יתברכו במידותיו של אהרן – "אוהב שלום ורודף שלום", שיהיו רודפי שלום ואוהבים זה לזה.
  • לא כתוב 'יברכו את בני ישראל', (בלשון ציווי), אלא "כה תברכו". הכהנים ניחנו במידת החסד, הם רוצים לברך את עם ישראל ולא נזקקו לציווי על כך, הציווי הוא רק איך לברך.
  • הברכה היא: "יברכך ה'". בשר ודם אינו יודע עד כמה לברך, רק הקב"ה יודע מה טוב לכל אחד.

 

וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב (ז, ג)

מדוע העגלות נקראו עגלות צב?

רש"י: "אין צב אלא מחופים, וכן (ישעיה סו, כ) 'בצבים ובפרדים', עגלות מכוסות קרויות צבים".

רשב"ם: "כמו 'בצבים או בפרדים'… ונראה בעיני עגלות העשויות להלוך בצבא ובדרכים רחוקים".

בכור שור: הן היו עגלות גדולות וכבדות, שנעות לאט מפני כובדן, כמו הצב שאין דרכו לרוץ.

ר' חיים פלטיאל: "כלומר נפוחים, כמו 'וצבתה בטנה', וכן אמר הצב למיניהו, לפי שהוא נפוח נקרא צב".

חזקוני: לשון 'צבא', כמו 'וכל צוביה ומצודתה' (ישעיה) שתרגם יונתן: 'וכל משרייתהון וחיליהון'. והיא מתיבות חסרות אלף, דוגמא 'מחטו לי'. עגלות אלו שימשו בצבא למלאכת המשכן.

 

הרב מבריסק הקפיד שבכל פעם שעשו מנין בביתו, יהיה שם כהן שיברך ברכת כהנים.

פעם אחת לא הגיע כהן, והוצרכו להמתין רבע שעה עד שהגיע הכהן. אחד האנשים שם שאל: וכי כדאי בשביל כך להמתין כל כך הרבה זמן.

השיב הרב: כמה זמן אנשים משקיעים בנסיעה כדי לקבל ברכת גדול מישראל?

ואכן כן, כמה זמן כדאי להשקיע בשביל לקבל ברכת ה'?

 

עגלת קניות

רוצים לקבל מסרון יומי לנייד במגוון נושאים?

טעימה מהפרשה

רעיונות ערבים על פרשיות השבוע

שפע רעיונות וחומרים
על פרשיות השבוע ומועדים מחכים לכם

לאן לשלוח?

מלאו את הטופס וקבלו
קבצי הלכה מתומצתים , ברורים ומותאמים.

דילוג לתוכן