יד, ב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן
מדוע המצורע מובא אל דווקא אל הכהן, שיראה ויבדוק אותו?
צרעת אינה פצע רפואי גרידא שבשלו יש ללכת לרופא, צרעת היא עניין רוחני. לפי ההלכה, אין צורך שהכהן יהיה תלמיד חכם או בר סמכא, די בעובדה שהוא כהן, ויהיה לידו מי שיאמר לו את הדין והוא זה שיכריע בהבל פה: "טהור" ; "טמא".
בכך יש לקח מהותי לבעל לשון הרע שנצטרע. עד עתה חשב לעצמו 'מה בסך הכל אמרתי?' ; 'למי הפריע שנהניתי לפטפט?' ; 'האם באמת ממילה או שתיים יכול להיגרם נזק כה רב?'
אומרת התורה: הביאוהו אל הכהן. רק באמצעות המחשה חיה, כמו העובדה, שבמילה אחת שמוציא הכהן מפיו, ואפילו כהן שאינו בקי בדיני נגעים, מיד מסגירים אותו מחוץ למחנה למשך שבוע ושניים כשהוא מנודה. או אז, יחוש על בשרו מה עולל הבל פיו לאנשים עליהם דיבר.