הלכות שבת / תפילות ערב שבת

1. מצות תוספת מחול על הקודש בשבת ויום טוב, דיה אף במספר דקות לפני שקיעת החמה.
2. טוב שיאמר בפיו קודם השקיעה אחר תפלת מנחה בלחש, שמקבל עליו תוספת שבת (או יו"ט) מחול על הקודש. אבל אין זה לעיכובא ומועילה גם קבלה במחשבה.
3. יש נוהגים לקרוא בכל ערב שבת, לפני מנחה "שיר השירים" בנעימה ויש נוהגים לקרותו בין מנחה לערבית, לאחר קבלת שבת.
4. נוהגים לומר פרק "במה מדליקין" (משניות מסכת שבת פרק שני). אשכנזים אומרים בקבלת שבת, הספרדים אומרים קודם תפלת ערבית. נוהגים לומר קדיש 'על ישראל' (דרבנן) אחר במה מדליקין.
5. מנהגינו שבעת אמירת "מזמור לדוד" ו"לכה דודי" הופכים את פניהם לצד מערב. ומקור מנהג זה הוא בדברי האר"י ז"ל. ואף שמחזירים אחוריהם לארון הקודש אין בזה לא איסור ולא גנאי, כיון שעושים כן לשם קבלת שבת.
6. סדר קבלת שבת, מנהג חסידים ואנשי מעשה לומר שלש פעמים 'בואי כלה'. וכך יעשה, בפעם הראשונה שוחה קצת לשמאלו, ובפעם השניה שוחה קצת לימינו, ובפעם השלישית שוחה קצת לפניו.
7. מנהג יוצאי תימן להתעטף בטלית גדול קודם קבלת שבת, ואם הוא קודם השקיעה יש להם לברך על הטלית.
8. בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של ליל שבת אינו חותם בברכת 'שומר (את) עמו ישראל…', שהרי שבת אינה צריכה שמירה משום שהשבת עצמה שומרת אותנו, אלא אומר "ופרוס עלינו…" וחותם "ברוך אתה ה' הפורס סוכת שלום עלינו…".
9. אחר סיום ברכת 'הפורש סוכת שלום' אומרים פסוק "ושמרו בני ישראל את השבת…", ואף שגם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה, אמירת 'ושמרו' אינה הפסק משום שענינה שמירת השבת, שמביאה לגאולה.
10. במועדים אומרים 'אלה מועדי…', 'וידבר משה…'. לדעת הגר"א אין לומר 'ושמרו', משום הפסק.
11. אם טעה וחתם בליל שבת בברכת השכיבנו 'שומר (את) עמו ישראל לעד', (כמו ביום חול) אם נזכר בתוך כדי דיבור [שיעור שיאמר 3 מילים – 'שלום עליך רבי'], יאמר מיד אחר המילה 'לעד' – "הפורש…". ואם שהה זמן של תוך כדי דיבור מסיום הברכה, יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך ברכת השכיבנו.
12. בתפילת לחש של ערבית יש לומר 'ויכולו'.
13. המקור לאמירת 'ויכולו', בדברי חז"ל: "כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שנאמר 'ויכולו', אל תקרי 'ויכולו', אלא 'ויכלו'…" (שבת קיט ע"ב).
14. לאחר תפילת עמידה של ערבית בערב שבת אומרים 'ויכולו'. הטעם שתיקנו חז"ל לחזור ולומר 'ויכולו', על אף שאמרו בתפילת עמידה, משום יום טוב שחל להיות בשבת, שהרי בתפילת עמידה ביום טוב שחל בשבת אין אומרים 'ויכולו'.
15. אומרים 'ויכולו' בקול רם ובעמידה, משום שנאמר בתור עדות למעשה בראשית.
16. מי שלא אמר 'ויכולו' עם הצבור (לאחר סיום תפילת עמידה), רצוי שיאמר עם אדם נוסף, שייראה כעדות. אם אומר 'ויכולו' לבד, יכוון שאינו אומר כעדות, אלא כקורא בתורה.
17. בשבת שבעשרת ימי תשובה אומר "המלך הקדוש שאין כמוהו". ואם טעה ואמר 'האל הקדוש שאין כמוהו', אם עדיין לא סיים הברכה חוזר ואומר 'המלך הקדוש…' ואם סיים את הברכה אינו חוזר.
18. בתפילת עמידה אם טעה בתפילה ולא אמר 'ויכולו', אך נזכר לפני שסיים ברכת 'מקדש השבת' – יחזור ל'ויכולו'. בדיעבד אם סיים תפילת ערבית ולא אמר 'ויכולו', אין צריך לחזור, משום שאומר לאחר מכן 'ויכולו' בקידוש.
19. אם טעה באחת מתפילות שבת והתחיל בנוסח של תפילת חול (כגון שאמר 'אתה חונן'), אם אמר רק את מילת 'אתה', ימשיך בנוסח של שבת ולא יסיים את הברכה של חול. אבל אם המשיך את הברכה ונזכר באמצעה – מסיים את הברכה שבה התחיל וחוזר לתפילת שבת.
20. ההלכה שבסעיף הקודם נוגעת לכל התפילות, פרט למוסף. אם טעה במוסף והתחיל ב'אתה חונן', פוסק באמצע הברכה, ומתחיל 'תכנת שבת'.
21. מי שטעה והתפלל תפילה של חול בשבת וסיים תפילתו, אם נזכר לאחר שעקר רגליו, לא יצא ידי חובה ועליו לחזור לראש התפילה.
22. אם עדיין לא עקר רגליו, יאמר רק את נוסח הברכות האמצעיות של שבת [אתה קדשת / ישמח משה / אתה אחד]
23. מי שטעה והחליף בין תפילות שבת עצמן, כגון שהתפלל בערבית נוסח 'ישמח משה' של שחרית, וכדומה, אם נזכר באמצע ברכת השבת, יחזור ויאמר את הנוסח המתאים לתפילתו.
24. אם סיים את הברכה, יצא ידי חובתו ואינו חוזר, כיון שעיקר ברכת השבת היא 'רצה במנוחתנו', שהיא שוה בכל התפילות. אך אם אמר בתפילת מוסף נוסח של תפילת שבת אחרת, לא יצא ועליו לחזור לראש התפילה.
25. יש נוהגים להתפלל שחרית בשבת ובחג בשעה מאוחרת יותר מבימות החול, משום שתפילת שחרית נתקנה כנגד קרבן תמיד, שעליו נאמר בתורה שזמן הקרבתו "בבוקר", ואילו בקרבן תמיד של שבת נאמר בתורה "וביום השבת". וצריך להיזהר שלא יעבור זמן קריאת שמע וזמן תפילה.
26. מומלץ לקרוא קריאת שמע לפני "ברוך שאמר" ולהתנות שאם לא יספיקו להגיע לקריאת שמע בזמנה, הרי הם מכוונים לצאת ידי חובתם בקריאת שמע שקוראים קודם ברוך שאמר.
27. אם אינו זוכר אם התפלל תפילה של שבת או של חול, מן הסתם התפלל של חול כהרגלו, ועליו לחזור ולהתפלל תפילת שבת.
28. כל המזמורים שנוהגים להוסיף בתפילת שחרית בשבת, בפסוקי דזמרה, אם טעה ולא אמרם אינו צריך לחזור ולאומרם.
29. לאחר שירת הים מוסיפים 'נשמת כל חי', משום שיש בו איזכור של יציאת מצרים ומפני הנשמה היתירה שיש לאדם בשבת, ונכון לאמרה בנעימה.
30. אם שכח לומר 'נשמת כל חי', ונזכר לאחר שהתחיל 'ישתבח', לפני שאמר 'ברוך אתה ה' מלך גדול ומהולל בתשבחות', יחזור לנשמת ויגמור כסדר. אולם אם בירך ברכת 'ישתבח' (כמנהגו בחול), לא יאמר 'נשמת', אלא ימשיך בברכת 'יוצר'.
31. זמן תפילת מוסף לאחר תפילת שחרית, ולא לפניה.
32. במקום הצורך, מותר לקדש ולאכול אכילה מועטת קודם תפילת מוסף, (דהיינו מיני מזונות או פירות), אבל אסור לקבוע סעודה לפני תפילת מוסף.
33. מצוה לרוץ בדרכו לבית הכנסת. ואפילו בשבת, שאסור לפסוע פסיעה גסה, מצוה לרוץ בהליכתו. אבל כשיוצא מבית הכנסת, אין לרוץ.
34. מי שקיבל עליו תוספת שבת עם הצבור, (כפי שאנו עושים כיום בזמן הדלקת נרות שבת) אינו רשאי להקל אפילו באיסורי דרבנן.
35. יזהר אדם בתפילותיו בשבת, שלא יבוא לכלל טעות בתפילה, כגון שיתחיל 'אתה חונן', שאין זה סימן טוב לאדם שיטעה בתפלתו בשבת.
36. ולכן טוב ונכון להתפלל מתוך הסידור, ובפרט שעל ידי כך גם יוכל לכוון בתפלתו.

אם גם את/ה מעוניין/ת להצטרף לאלפים שנמצאים בקבוצה איכותית ושקטה ולומדים מידי יום הלכה יומית, ניתן להצטרף בקישור

https://chat.whatsapp.com/CaLiyhuP4qzJMqrovS7U3U

ניתן לשלוח את המילה 'הלכה' למייל Office@shaalti.co.il ולקבל מידי יום הלכה יומית במייל