גליון תורתך שאלתי – לפרשת וארא תשפ"ד

הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה (ו, י)

מדוע משה חשב שפרעה לא ישמע לו?

אבן עזרא: משה אמר להקב"ה: 'הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', שהם עמך 'לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי', אם כך 'וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה', שהוא מלך, ואינו מעמך.

רבי חיים פלטיאל: משה חשב שבני ישראל לא רצו לשמוע את דבריו, ולא ידע שקצרה רוחם. משה למד מהתייחסות בני שבט לוי, שלא השתעבדו ובכל זאת לא שמעו את דבריו, אם כן קל וחומר שפרעה, לא ישמע את דבריו.

וַיְדַבֵּר ה'… וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… (ו, יג)

במה ציווה את משה ואהרון?

מדרש שכל טוב: "ציוום שיזהירו בני ישראל להתרחק מעבודה זרה שבידם".

מדרש שכל טוב: "אמר להם: הוו יודעין שבניי סורבנין הן טורחנים הן, על מנת כן אני ממנה אתכם פרנסין עליהן, שתהיו סובלין אותן".

אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן… (ו, יד)

מדוע רק שלושת השבטים מתייחסים?

רשב"ם: מביא בשם המכילתא ששלושה שבטים אלו גינה יעקב בעת צואתו, וייחסה אותם התורה כאן להשמיענו שהם חשובים.

רמב"ן: בבואה לייחס את שנות לוי, לא רצתה התורה להתחיל בשבט לוי, ללא איזכור של ראובן ושמעון, כדי שלא ייראה שלוי הוא בכור יעקב.

וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד… וְאֶת מֹשֶׁה (ו, יט)

כיצד הסכים הקב"ה שייוולד אדם גדול כמשה מנישואים שעתיד לאסור אותם?

חזקוני: חז"ל אומרים: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו, אומרין לו: חזור לאחוריך". כדי שלא יתגאה, יש ענין מיוחד למנות מנהיג ש"קופת שרצים" תלויה בצוארו, כפי שמצינו בדוד.

שפתי כהן: כדי להסיח את דעתו של השטן שלא יקטרג ויארב לו בדרך. כפי שאצל תמר, ייחס את המלכות ומלך המשיח ממנה.

אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה (ז, ב)

איך ייאמרו הדברים?

רש"י: משה יאמר לפרעה פעם אחת בדיבור קצר את ששמע מהקב"ה, ואהרן אחיו יחזור ויטעים את הדברים באזני פרעה.

אבן עזרא: בכל שליחות יבוא משה עם אהרן אל פרעה, ושם יאמר משה לאהרן מה להגיד לפרעה, ללא שפרעה ישמע זאת. אהרן ישמיע את הדברים לפרעה בשליחות משה.

וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה… (ז, ד)

מה החידוש בכך, הרי ברור שלאחר שיקשה את לבו לא ישמע אליהם?

חזקוני: הקב"ה השמיע למשה שכבר בתחילת המכות לא ישמע אליהם פרעה.

אור החיים: הקב"ה הודיע למשה שלאחר שיעשה מופתים רבים, יוסיף פרעה פשע על חטאתו, ולא זו בלבד שלא יציית, אלא הוא גם לא ירצה לשמוע את שליחותו, כפי שאמר לו 'אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי…'.

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה… (ז, ו)

מדוע כתוב 'וַיַּעַשׂ' בלשון יחיד?

אלשיך: משום שהיו שניהם כאיש אחד בלב אחד. התורה החשיבה אותם כאילו הקב"ה ציווה את שניהם וקיימו יחד את כל ציווי ה'.

שפתי כהן: משום שאת שלוש המכות הראשונות היכה אהרן לבד, לעומת מכת ברד, ארבה וחושך שהיכה רק משה. כל אחד מהם היכה חלק מהמכות לבדו.

וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה (ז, ז)

מדוע ציינה התורה את שנותיהם?

ספורנו: ללמדנו שעל אף שהיו מבוגרים בגילם, השכימו והזדרזו לעשות רצון הקב"ה.

אלשיך: להדגיש שעל אף שאהרן היה מבוגר ממשה בשלוש שנים, הוא לא הקפיד, ועל כך יש להחזיק לו טובה.

וַיִּקְרָא פַרְעֹה… וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי (ח, ד)

מדוע פרעה לא ביקש מהחרטומים לסלק את הצפרדעים?

רבי חיים פלטיאל: היתה זו מכה משתלחת בכל הארץ. פרעה ידע שהחרטומים לא יוכלו להוציא את הצפרדעים מהארץ במהירות, כמו שמשה יעשה זאת.

וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים (ח, ח)

מדוע משה הוצרך לצעוק?

אבן עזרא: משום שבטח בהקב"ה שלא יבייש אותו, לאחר שאמר לפרעה מעצמו 'כִּדְבָרְךָ' ללא רשות הקב"ה.

מושב זקנים: משום שהצפרדעים היו מקרקרות והיה קול רעש חזק מאד. כדי שישמעו את תפילתו היה צריך לצעוק.

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת… (ט, ז)

מדוע כתבה התורה שפרעה שלח לראות?

תולדות יצחק: ללמדנו שעל אף שראה פרעה שבמקנה מצרים היתה המכה והם מתו, בניגוד למקנה בני ישראל, שלא מת 'עַד אֶחָד', למרות זאת לא נרתע ולא שינה את דעתו, אלא אדרבא 'וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה'.

וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם (ט, ז)

מדוע פרעה לא קרא למשה ולאהרן ולא ביקש מהם שיעתירו אל הקב"ה?

בכור שור: במכה זו לא היה לו מניע לבקש זאת משום שמי שמת כבר מת, ומי שחי לא נדרש לבקש עבורו