וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה (מב, ו)
מדוע יוסף עסק בכך בעצמו?
מדרש שכל טוב: "מה תלמוד לומר 'וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט'? והלא כבר נאמר 'רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם'? אלא אותו היום הוסיף על שלטונותו, ידע שאחיו באין לשבור בר, גזר שלש גזירות בעיר: שלא יכנוס לה עבד, ושלא יכנוס אדם בשני חמורים, ושלא יכנוס שום אדם, עד שיכתוב שמו ושם אביו ושם זקנו, והיה מנשה מקבל הפיתקין".
רד"ק: יוסף לא עסק בפועל במכירה, אלא רק היה 'הַמַּשְׁבִּיר', ניהל ואישר את המכירות. הוא הנחה את אנשיו כמה ולמי למכור.
שפתי כהן: להראות את שפלותו וענוותנותו של יוסף, שלמרות ש'הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ', הוא לא נהג בעצמו שררה, אלא 'הוּא הַמַּשְׁבִּיר'. התורה מראה את רחמנותו, אל מול כפיות הטובה של המצרים.
ספורנו: יוסף לא סמך ולא נתן אמון באנשיו, הואיל וההכנסות ממכירת התבואה היו גדולות, ומחשש למעילות העדיף לעסוק באופן אישי בגביית הכספים, כפי שכתוב 'וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף… וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה', ולכן לא נמכרה אף תבואה ללא אישורו וחתימתו.