גליון תורתך שאלתי לפרשת מקץ תשפ"ד

להורדה בפורמט PDF

וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה (מא, ח)

מה היתה טעותם? מדוע לא הצליחו לפתור את החלומות?

ספורנו: החרטומים חשבו שחלם 2 חלומות שונים ובהתאם לכך טעו ופתרו כ-2 חלומות נפרדים, כל חלום בפני עצמו.

מלבי"ם: הם הבינו שהיה זה חלום פרטי של פרעה, ופתרו לו בכיוון פרטי, כדוגמת 'שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר'. הם לא השכילו להבין שהחלום היה ציבורי, על כל המדינה.

וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר (מא, ט)

מדוע כתוב 'אֶת פַּרְעֹה', ולא 'אֶל פַּרְעֹה'?

פסיקתא זוטרתא: "שעל ידי שליח דבר אליו".

אונקלוס: "ומליל רב שקי עם פרעה", 'אֶת' במובן של עם.

אור החיים: שר המשקים לא דיבר עם פרעה, אלא אמר זאת לחכמי מצרים שיאמרו לפרעה.

הנצי"ב מוולוז'ין: שר המשקים דיבר לעצמו, בפני פרעה, והראה שכועס על עצמו, על שחטא, שלא הזכיר את יוסף עד כה.

אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה (מא, כה)

מדוע יוסף הוסיף זאת?

בכור שור: יוסף הסביר מדוע הקב"ה גילה לפרעה, הואיל והוא מלך, ויש לו יכולות, ולכן הראה לו, כדי שייערך לכך.

אלשיך: להשמיענו שהחלום השני היה הפתרון של החלום הראשון.

וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ (מא, מג)

מה ביאור המילה 'הַמִּשְׁנֶה' בפסוק זה?

רש"י: שם עצם, המתייחס למרכבה. השניה בחשיבותה, לאחר מרכבתו של פרעה, שהיתה החשובה ביותר.

רמב"ן: שם תואר, כדוגמת 'כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ' ומשמעותו, שלמלך יש מרכבה נוספת, שנקראת 'מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה'.

הדר זקנים: בתחילה היו נוהגים שבמרכבת העגלה היה רק סוס אחד. יוסף תיקן שיהיו שנים. 'בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה', מובנה שבמרכבה היו 2 סוסים.

וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם (מב, ג)

מדוע ירדו כל 10 האחים, ולא רק כמה מהם?

רבינו בחיי: משום שהיה חשוב להם להתפלל עליו במנין.

ספורנו: משום שהמשביר במצרים מכר תבואה רק לצרכים פרטיים. הוא לא היה מוכר להם כמות גדולה של תבואה, מחשש שיעשו בו סחורה.

אור החיים: היתה שעת צרה, ובשעת רעב יכולים להרוג אנשים עבור פת לחם. יעקב שלח את כולם יחד, כדי שיסייעו זה לזה.

וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ (מב, ח)

איך יתכן שאנשים חכמים כמו אחי יוסף, לא הכירוהו?

חזקוני: משום ששמו השתנה ל'צפנת פענח', ודיבר בלשון מצרית, שהרי דיבר איתם ע"י מתורגמן.

אברבנאל: קולו השתנה, וגם טון דיבורו לא היה עדין איתם. יוסף דיבר 'אִתָּם קָשׁוֹת', שלא יבחינו שהוא יוסף, ולכן לא יכלו להכירו.

אלשיך: הם לא העלו בדעתם שאחיהם שנמכר להיות עבד יגיע לשלטון. הם גם לא ראו שחלומותיו עשויים להתגשם.

וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם… (מב, ט)

מדוע יוסף לא שלח אגרת לאביו לאחר שעלה למלוכה לעדכן אותו שהוא חי?

רמב"ן: יוסף רצה שחלומותיו יתגשמו, והבין שלא יוכלו להתקיים בארץ כנען. הוא העריך שמחמת הרעב, גם אביו ואחיו יגיעו למצרים, וכך יתקיימו כל חלומותיו.

הרב שטיינמן : האחים הטילו חרם ביניהם וגם שיתפו את הקב"ה שלא לגלות.

 

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם(מב, ט)

מדוע ציער אותם, ולא אמר להם מיד שהוא יוסף?

אברבנאל: יוסף רצה שחטאם יתכפר, כפי ששמע שאמרו 'אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ'.

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ… (מב, כא)

מה עורר אותם לחשבון נפש ולמסקנה הזו?

רשב"ם: האחים אמרו: אנו השלכנו אותו לבור, והנה אנו נאסרים בבית השבי, וזו 'מידה כנגד מידה'. הם ראו שנענשו באותו "עונש" שהענישו את יוסף.

בכור שור: הבינו שנענשו בגלל יחסם המתנכר ליוסף, כשם שכולם פשעו יחד, כך העונש והפורענות באה לכולם ביחד. אם היה העוון אחד, או שלא היה שווה לכולם, גם העונש לא היה מגיע לכולם בשוה.

וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ (מג, יח)

מדוע אחי יוסף כה דאגו לחמוריהם?

רמב"ן: הם לא דאגו לחמורים, אלא להשלכה שתהיה למאסרם, שלא יוכלו לשלוח לבתיהם את חמוריהם שנושאים על גבם את אמתחותיהם, וכתוצאה מכך ימותו כולם ברעב.

רבינו בחיי: הבהמה בעת ההליכה בדרכים היא חלק חשוב בחיי האדם, וכל שכן כשלא יוכלו לשלוח לבתיהם בר, מפחד שמא ימותו ברעב.

הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם (מד, ג)

מדוע האחים שולחו בבוקר?

חזקוני: למרות שרוב לוקחי התבואה קמים באמצע הלילה ויוצאים לדרכם, יוסף לא שלחם עד הבוקר, משום שחשש שמא יהרגו את האיש שיישלח לרדוף אחריהם לחפש בכליהם, שהרי בשעות הלילה עדיין אין בני אדם מצויים בדרכים.

אברבנאל: יוסף התכוון לבחון אותם באמצעות הגביע, ורצה לעשות זאת בבוקר, שלא ירגישו המצרים בכך.

מלבי"ם: הם לנו בבית יוסף, ובלילה דאג למלא את אמתחותיהם באוכל ושם את הכסף והגביע. יוסף חשש שאם ימשמשו בשקים הם עלולים למצוא את הגביע, ולכן שילח אותם בבוקר, עם אור ראשון.

 

עגלת קניות

רוצים לקבל מסרון יומי לנייד במגוון נושאים?

טעימה מהפרשה

רעיונות ערבים על פרשיות השבוע

שפע רעיונות וחומרים
על פרשיות השבוע ומועדים מחכים לכם

לאן לשלוח?

מלאו את הטופס וקבלו
קבצי הלכה מתומצתים , ברורים ומותאמים.

דילוג לתוכן