ארכיון פרשת וילך - תורתך שאלתי https://shaalti.co.il/parshat_hashvua/דברים/פרשת-וילך/ ספרי חגי ולוסקי Wed, 25 Sep 2024 18:42:25 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://shaalti.co.il/wp-content/uploads/2021/07/fab-100x100.png ארכיון פרשת וילך - תורתך שאלתי https://shaalti.co.il/parshat_hashvua/דברים/פרשת-וילך/ 32 32 וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – לפרשיות ניצבים – וילך https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%95%d6%bc%d7%9e%d6%b7%d7%a6%d6%b0%d7%93%d6%b4%d6%bc%d7%99%d7%a7%d6%b5%d7%99-%d7%94%d6%b8%d7%a8%d6%b7%d7%91%d6%b4%d6%bc%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d6%b7%d6%bc%d7%9b%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9b%d6%b8%d7%91%d6%b4/ Wed, 25 Sep 2024 18:42:25 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=13710 לבעל מלטשת יהלומים היו פועלים רבים, שהתמחו בתחומי ליטוש שונים. חלקם היו מומחים לליטוש יהלומים מרהיבים המיועדים לתכשיטים יקרי ערך, וחלקם עסקו בליטוש פחות מקצועי ורגיש, ביהלומים המיועדים לתעשיה. באחד מימי האביב שמח מאד המנהל כשהגיע אליו סוף סוף משלוח מיוחל, של יהלומים שרכש חודש וחצי לפני כן. החבילה הקטנה הכילה יהלומים גולמיים ענקיים, שהושקע […]

הפוסט וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – לפרשיות ניצבים – וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
לבעל מלטשת יהלומים היו פועלים רבים, שהתמחו בתחומי ליטוש שונים. חלקם היו מומחים לליטוש יהלומים מרהיבים המיועדים לתכשיטים יקרי ערך, וחלקם עסקו בליטוש פחות מקצועי ורגיש, ביהלומים המיועדים לתעשיה.

באחד מימי האביב שמח מאד המנהל כשהגיע אליו סוף סוף משלוח מיוחל, של יהלומים שרכש חודש וחצי לפני כן. החבילה הקטנה הכילה יהלומים גולמיים ענקיים, שהושקע ברכישתם סכום כסף רב. המנהל יצא ממשרדו והחבילה נשארה פתוחה על שולחנו.

לקראת סיום ההפסקה נכנס למשרדו פועל חרוץ, שסיים לפני ההפסקה את עבודתו בליטוש היהלומים שניתנו לו. הוא הביא את היהלומים המלוטשים והגיע לקבל יהלומים חדשים לעבודה. את עיניו לטש לשולחן המנהל, עליו היתה מונחת חבילת היהלומים כשהיא פתוחה. ללא שהיות הניח את היהלומים שליטש, נטל את החבילה הפתוחה ושב לעמדתו, ללטש את היהלומים החדשים. לא חלף זמן רב, ובעל הבית חזר. עם כניסתו למשרדו הבחין שהיהלומים היקרים נעלמו.

"מי לקח את היהלומים משולחני"? זעק בבהלה. היהלומים היקרים, ששילם בעדן הון רב נעלמו. מאחת מפינות המלטשה נשמע הקול: "אני לקחתי אותם".

חשכו עיני המעביד: הרי לפועל זה אין ניסיון רב. הוא מוכשר ללטש רק יהלומים זעירים. תהליך עיבוד היהלומים שהתקבלו באותו בוקר שונה בתכלית ויש לעשות זאת במומחיות רבה. מיהר למקומו של העובד, אולם זה היה כבר מאוחר מידי, הפועל היה בעיצומה של עבודת הליטוש.

"מה אתה עושה"? הזדעק בקול, "אלו יהלומים גדולים".

"לא חשוב הגודל, גדולים, קטנים, אצלי הכל אותו דבר", השיב הפועל.

 

אופן הלימוד

בפרשתנו כותבת התורה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (לא, יט). ומפסוק זה דורשים חז"ל כלל חשוב מאד בחינוך: "רבי עקיבא אומר: מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו? שנאמר 'ולמדה את בני ישראל'. ומנין עד שתהא סדורה בפיהם? שנאמר 'שימה בפיהם'" (עירובין נד ע"ב).

כל ילד הוא נשמה סגולית, יהלום זוהר וייחודי. אין שני ילדים זהים לחלוטין, לא מבחינת הכשרונות, המידות, האישיות וגם לא ברמת הבגרות האישית. לנוכח המשל ולאור הוראת התורה נשאלת השאלה, כיצד עוברים הילדים "ליטוש" ראוי, שלא יהיה "בתהליך ובגודל אחיד"?

משה רבינו ביקש שהמנהיג אחריו יהיה: "איש אשר רוח בו" (במדבר כז, יח). וביאר שם רש"י: "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד", שידע להטיל על כל אחד את תפקידו הנכון ומשימותיו הראויות, ובעיקר שיידע להתייחס לכל אחד בהתאם לנטיותיו, תבונתו ואישיותו. תפקידו של מחנך ללמד בסבלנות ובנעימות עד שיהיו הדברים רהוטים בקרב תלמידיו.

וכך פוסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ד ה"ד): "הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז, אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה. וכן לא יאמר התלמיד הבנתי והוא לא הבין, אלא חוזר ושואל אפילו כמה פעמים".

 

מעלתם וייחודם של המחנכים

על הפסוק "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג) דרשו חז"ל במסכת בבא בתרא (דף ח ע"ב): "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד – אלו מלמדי תינוקות".

שאל ה'בן איש חי' מדוע השוו חז"ל את 'מלמדי התינוקות' לכוכבים דוקא? והשיב בספרו 'בן יהוידע' בידיעה מעניינת מאד. אם נשאל עוברי אורח, מי גדול יותר, השמש או הכוכבים?

מרביתם ישיבו שברור שהשמש גדולה, כך אנו רואים. אולם בפועל, אם משווים את השמש לכלל הכוכבים, הרי היא מהווה חלק זעיר מאוד מכלל הגלקסיה. השמש היא "רק" כוכב אחד מבין מיליארדי כוכבים. יש כוכבים הרבה יותר גדולים ממנה. חז"ל השוו את "מלמדי התינוקות" משום שהכוכבים גדולים מהשמש, ורק מחמת גובהם הרב הם נדמים כקטנים ממנה.

כך גם מלמד תינוקות, מעלתם גדולה מאד. הם יוצקים את היסודות ללימוד עצמו, אך בד בבד מניחים את תשתית הלמידה של הילדים לכל החיים. וגם אם המלמד ילדים קטן בעיני עצמו או בעיני בני אדם, הרי הוא כמו הכוכבים, שרק ביחס לשמש נראים קטנים, אך בפועל הם גדולים מאד, וחלקם אף יותר מהשמש.

 

יסוד כלל ישראל – החינוך. 

איך מעבירים את החינוך? איך משפיעים על התלמידים? המגיד מדובנא שאל את הגאון מוילנא: איך אפשר להשפיע על הציבור? השיב לו הגר"א בדרך משל, לאדם שרוצה למזוג משקה לכוס גדולה כדי שממנה יתמלאו במשקה גם הכוסיות הקטנות המונחות בצידה. כל עוד הכוס הגדולה אינה מלאה, לא יתכן שהכוסיות שעל ידה יתמלאו ממנה, כיון שהוא עדיין לא מלא. אם רוצים שישפיע לכוסיות – יש למלא תחילה את הכוס הגדולה.

הוסיף הגר"א ואמר שזה גם יסוד ההשפעה. אם רוצים שאנשים יושפעו, יש לוודא שהכלי המשפיע יהיה מלא. אם הוא מלא – הוא משפיע על אחרים ! אם הוא עדיין לא מלא, איך ישפיע?

כך זה גם בחינוך, תחילה יש למלא את הכוס הגדולה – את עיקר ההנהגה וההשפעה של הבית קובעים ההורים. אם התנהגותם תתנהל כראוי, גם בינם לבין עצמם וגם ביחס לאחרים, הרי שילדיהם יספגו ויראו דוגמא אישית ראויה.

במקביל ובנוסף, למוסדות החינוך בכלל ולמורים בפרט יש חלק חשוב מאד בעיצוב דמותם והתנהגותם של הילדים. על המחנכים להיות מלאים בעצמם, כדי שיוכלו להשפיע.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובותoffice@shaalti.co.il

מעוניינים להיערך לשבת עם רעיונות לפרשת השבוע?

רוצים דברי תורה לפרשיות ניצבים – וילך? היכנסו לקישור https://did.li/OG75q

 

לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי לפרשיות ניצבים – וילך,

בקישור https://shaalti.co.il/?p=13677

 

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

הפוסט וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – לפרשיות ניצבים – וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
חשבון יפה מפרשת ניצבים וילך. https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%9a/ Sun, 22 Sep 2024 08:58:31 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=13675 על הפסוק "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (לא, ב) קשה. חז"ל לומדים מכאן שהקב"ה ממלא את שנותיהם של הצדיקים מיום ליום, (קידושין לח ע"א) כלומר שמשה היה בן 120 בפטירתו. בפר' וארא כתוב "ומשה בן שמונים שנה בדברו את […]

הפוסט חשבון יפה מפרשת ניצבים וילך. הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
על הפסוק "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (לא, ב) קשה.

חז"ל לומדים מכאן שהקב"ה ממלא את שנותיהם של הצדיקים מיום ליום, (קידושין לח ע"א) כלומר שמשה היה בן 120 בפטירתו.

בפר' וארא כתוב "ומשה בן שמונים שנה בדברו את פרעה", ולמדנו (עדויות פרק ב) שמשפט המצרים נמשך 12 חודש. לפי זה כשיצאו ממצרים היה משה בן 81, והיו במדבר 40 שנים ובסופם הוא מת. אם כך משה היה בן 121, ולא בן 120?

רבי חיים קניבסקי יישב זאת בביאורו 'טעמא דקרא' באופן פשוט:

מה שכתוב שהיה בן 80 כשדיבר אל פרעה, הכונה שהיה בן 79 ויום אחד, דהיינו שנכנס לשנתו השמונים. ואם כך ביציאת מצרים סיים את שנת השמונים, שנעשה בן 80, ו-40 שנה לאחר מכן נעשה בן 120, ועל כך אמר משה: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

 

 

הפוסט חשבון יפה מפרשת ניצבים וילך. הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
גליון תורתך שאלתי לפרשיות ניצבים – וילך תשפ"ג https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%aa%d7%9a-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%9a/ Tue, 05 Sep 2023 09:42:37 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=9237 אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' (כט, ט) מה מלמדת המילה 'כֻּלְּכֶם'? מדוע נכתבה? חזקוני: "חשוב ושאינו חשוב והטעם כדי לעברך בברית, כדכתיב לעיל 'ויקרא משה אל כל ישראל…'". לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם (כט, יא) מה מיוחד בעת הזו? דעת זקנים מבעלי התוספות: "ועתה אתם מוכנים כאחד לעבור […]

הפוסט גליון תורתך שאלתי לפרשיות ניצבים – וילך תשפ"ג הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' (כט, ט)

מה מלמדת המילה 'כֻּלְּכֶם'? מדוע נכתבה?

חזקוני: "חשוב ושאינו חשוב והטעם כדי לעברך בברית, כדכתיב לעיל 'ויקרא משה אל כל ישראל…'".

לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם (כט, יא)

מה מיוחד בעת הזו?

דעת זקנים מבעלי התוספות: "ועתה אתם מוכנים כאחד לעבור בברית, שהרי אתם יחד ולא יוכל לפקפק איש ולומר אני לא הייתי שם ולא קבלתי הברית עלי, כי אחרי שתעברו את הירדן ותתפזרו איש לנחלתו אי אפשר לאסוף אתכם יחד שלא יהיה בכם זקן או חולה או חגר או סומא, אבל עתה כולכם יחד, לעברך כאיש אחד".

לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים (כט, יב)

מדוע תלה בברית הקב"ה?

אור החיים: "עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות, שלא יאמר אדם: למה יעשה ה' כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת, לזה אמר כי אלהים חשבה לטובה למען הקים אותך לו לעם פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם היום יפשע אחד בקלה ולמחר בחמורה והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט עד שיפשע ישראל מהיות עם ה', ובמה שעשאם ערבים יתנו לב לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה ויתקיימו לעם סגולה".

וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ… (ל, א)

מתי יחולו הברכה והקללה שנכתבו בפסוק זה?

רמב"ן: "כבר הזכרתי (ויקרא כו, טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות".

הכתב והקבלה: 'הברכה בשעה שהיו מעשיך רצויים, והקללה כאשר קלקלת מעשיך'.

רש"ר הירש: "מאות שנות הייסורים של ישראל הביאו על העם מבחנים קשים ולא פעם היתה משמעותם סתומה. עתה מתאר הכתוב את המטרה הגדולה שייסורים אלה מובילים אליה".

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ (ל, ב)

מה משמעות הוראת הקב"ה 'וְשַׁבְתָּ…'?

בכור שור: "ותעשה תשובה".

 

רמב"ן: "שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כאשר עשו בגאולה השנית דכתיב (נחמיה י, ל)".

וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים (ל, ג)

מדוע לא כתוב 'והשיב את שבותך'?

רש"י: "היה לו לכתוב 'והשיב את שבותך', רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ (ל, ו)

מה מובנה של 'ומל ה' אלוקיך את לבבך'?

רמב"ן: "זהו שאמרו (שבת קד ע"א) 'הבא לטהר מסייעין אותו', מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך והוא יעזור אותך".

וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ (ל, ז)

באיזה אופן יתן עליהם הקב"ה את האלות?

מלבי"ם: "אחרי שישבו ישראל לבטח אז יבוא עליהם גוג ומגוג להלחם בם כמבואר באורך (יחזקאל לח, לט) וה' יעשה בהם משפטים נוראים בגוג ומגוג".

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (לא, א)

לאן הלך משה?

אבן עזרא: "הלך אל כל שבט ושבט, להודיע שהוא מת שלא יפחדו, וחזק לבם בדברי יהושע. על כן כתוב אחריו 'ואתה תנחילנה אותם' (לקמן פסוק ז). ולפי דעתי, כי אז ברך השבטים, ואם ברכותיהם מאוחרות במכתב".

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא… (לא, ב)

מדוע משה אמר שלא יוכל עוד לצאת ולבוא?

רא"ש: "כי זקנתי, ועוד כי ה' אמר אלי לא תעבור… לא משום חולשא, אלא משום שאמר ה' אלי כי אתה לא תבוא".

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף (לא, יב)

מיהם הטף?

בכור שור: "טף קורא לפי הפשט בני 14, בן 15, שהם מבינים מה שאומרים להם, דכיון שאינם בני עשרים, 'טף' קורא להם. ורבותינו פירשו שהקטנים אפילו בעריסה מביאין, וליתן שכר למביאים".

רמב"ן: "הם קטני השנים הקרובים להתחנך, וזה טעם 'ולמדו ליראה' בעתיד, כי למעלה אמר 'ולמדו ויראו'"

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא (לא, יח)

מה מובנו של הסתר פנים זה?

אבן עזרא: "שאם יקראו אלי לא אענה. והמשל כאדם שלא יראה ולא ידע מה יעשה, וכן מנהג לשון לדבר בכפל".

בכור שור: "שלא לשמוע ממני כמו שלא רצו לשמוע מצותי ותוכחתי, וזה רמז לקץ הכתוב בדניאל".

ר' חיים פלטיאל: "שלא לשמוע תפילתו על כל הרעות אשר עשה".

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת (לא, יט)

על איזו שירה ציווה הקב"ה לכתוב?

רש"י: "(לקמן לב, א) 'האזינו השמים' עד (לב, מג) 'וכפר אדמתו עמו'".

רשב"ם: "סידור דברים קרוי 'שירה'. 'הזאת' – פרשת האזינו, שמעידה עליהם פורענות לכשיעברו על המצות ויבינו כי בחטאותם לקו".

הפוסט גליון תורתך שאלתי לפרשיות ניצבים – וילך תשפ"ג הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
הטף במצות הקהל https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%94%d7%98%d7%a3-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%94%d7%9c/ Mon, 04 Sep 2023 14:14:59 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=9223 הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (לא, יב) מיהם הטף? בכור שור: "טף קורא לפי הפשט בני ארבע עשרה, בן חמש עשרה, שהם מבינים מה שאומרים להם, דכיון שאינם בני עשרים, 'טף' קורא להם. ורבותינו פירשו שהקטנים […]

הפוסט הטף במצות הקהל הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (לא, יב)

מיהם הטף?

בכור שור: "טף קורא לפי הפשט בני ארבע עשרה, בן חמש עשרה, שהם מבינים מה שאומרים להם, דכיון שאינם בני עשרים, 'טף' קורא להם. ורבותינו פירשו שהקטנים אפילו בעריסה מביאין, וליתן שכר למביאים".

רמב"ן: "אין הטף הזה יונקי שדים, אבל הם קטני השנים הקרובים להתחנך, וזה טעם 'ולמדו ליראה' בעתיד, כי למעלה אמר 'ולמדו ויראו'"

כלי יקר: "אמרו חז"ל: (חגיגה ג ע"א) אנשים באו ללמוד נשים לשמוע, טף למה באים? ליתן שכר למביאיהן. משמע מזה שמדבר בטף שלא הגיעו לחינוך דאם לא כן לא הוצרכו לטעם ליתן שכר…, וזה דוחק גדול כי זה דומה כאילו ציווה שישאו עליהם משא מעצים ואבנים לבית ה' כדי ליתן שכר למביאיהם.

וזה שאמרו: אנשים ללמוד… טף למה באים? ליתן שכר למביאיהם, כי בזמן שישראל עושים תשובה אז מבקשים תחנונים מלפניו יתברך על מחילת העוון ויאמרו אם לא למענינו יעשה אזי יעשה בשביל גמולי חלב שלא פשעו…

ולפי פשוטו מדבר בטף שכבר הגיעו לחינוך, כמו שנאמר למען ישמעו אלו הנשים, ולמען ילמדו אלו האנשים, ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו זה טף שהגיע לחינוך".

 

הפוסט הטף במצות הקהל הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
אופן קבלת החלטות ע"י המנהיג – לפרשת וילך https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%9c/ Thu, 29 Sep 2022 22:11:02 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=6459 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם  (לא, ז) רש"י כתב: משה אמר ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן. אבל הקב"ה אמר ליהושע: 'כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר […]

הפוסט אופן קבלת החלטות ע"י המנהיג – לפרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם  (לא, ז)

רש"י כתב: משה אמר ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן. אבל הקב"ה אמר ליהושע: 'כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם' (לקמן פסוק כג), 'תביא' – על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן, דבר (=מנהיג) אחד לדור ולא שני דברים לדור".

עפ"י רש"י משה אמר ליהושע שהכל מתנהל עפ"י דעת הזקנים, בשונה מדברי הקב"ה, שאמר לו שהכל מתנהל בהתאם להחלטותיו.

הקשה רבי אלחנן וסרמן, איך שינה משה רבינו בדבריו ליהושע את לשון הדברים שנמסרו לו מפי הגבורה?

והשיב על כך, שאין סתירה בין שני הדברים. סדרי מנהל תקינים מתנהלים באופן שעל מנהיג הדור לשמוע תחילה את דעתם ועצתם של הזקנים והחכמים. אל לו להסתמך מראש רק על דעתו. לאחר ששמע את מגוון דעותיהם של כל יועציו וחכמיו עליו להכריע, בהתאם לשיקול דעתו. ההכרעה מסורה רק בידו.

 

הפוסט אופן קבלת החלטות ע"י המנהיג – לפרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
חשיבותו של חינוך מגיל צעיר – לפרשת וילך https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%9c/ Thu, 29 Sep 2022 21:53:30 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=6457 אנו במוצאי שנת השמיטה ובפרשתנו, פרשת וילך אנו קוראים על מצוה אקטואלית לימים אלו, מצות הקהל. וכך כתוב "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן […]

הפוסט חשיבותו של חינוך מגיל צעיר – לפרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
אנו במוצאי שנת השמיטה ובפרשתנו, פרשת וילך אנו קוראים על מצוה אקטואלית לימים אלו, מצות הקהל. וכך כתוב "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". (לא, י-יב).

רש"י בשם חז"ל שואל מדוע מביאים את הטף, ומשיב: "והטף למה בא? לתת שכר למביאיהם". מה טעם בהבאת הילדים הקטנים, הם הרי לא מבינים?

אכן, השתתפות במעמד קדושה משפיע על התינוק, גם אם אינו מבין, וכיון שתכלית מעמד 'הקהל' הוא "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'", אזי גם מה שרואה התינוק בגיל קטן מאוד, חורט רושם בליבו ויעמוד לו לכשיגדל. גם ילדים שאינם מבינים ומשיגים את רוממות המעמד, חשים את אווירת הקדושה והרוממות של אירוע זה. הרושם העז ילווה אותם בהמשך חייהם. ממעמד זה סופגים הילדים את אווירת הקדושה. וכפי שביאר אלשיך: 'כי אין שכר לאב גדול מזה שיזכה בנו ללמוד וליראה את ה".

רש"ר הירש הוסיף עליו וכתב: 'בחג המאחד את חוגי האומה על ידי זכרון תקופת המדבר (=חג סוכות), כאשר לא חקלאות ומשא ומתן, אלא חסד הפלאים של ה' קיים את כולם, על נשיהם וטפם והגן עליהם בענני הכבוד והנהיג אותם במדבר'.

חשיבות רבה מייחסת התורה להנחלת המסורת והמורשת לדורות הבאים, ולכן כתבה שההורים מקבלים שכר על שמביאים את ילדיהם למעמד ה'הקהל'. בכך מראים שאינם דואגים רק לעצמם וללימודם, אלא נעשים שותפים ונוטלים חלק באחריות הכללית של "מורשה קהילת יעקב". בכך מקיים האב את חיובו "ושננתם לבניך", באמצעות 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם'.

מכאן מסר חשוב, כחלק מהחינוך, יש לייחס חשיבות לחוויות הרוחניות המשפיעות ומעצבות את דמותו של הילד. אירועים אלו בונים את אישיותו.

 

 

הפוסט חשיבותו של חינוך מגיל צעיר – לפרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
הצרות הן שלב לקראת הגאולה – דבר תורה – פרשת וילך https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%94%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%91-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%a9/ Wed, 28 Sep 2022 22:56:31 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=6452 וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת... (לא, כא) בגמרא במסכת חגיגה (דף ה ע"א) כתוב: "רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: 'והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות', עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו? בעל ה'קול אריה' ביאר את דברי דוד המלך, שאמר "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם… כן […]

הפוסט הצרות הן שלב לקראת הגאולה – דבר תורה – פרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת... (לא, כא)
בגמרא במסכת חגיגה (דף ה ע"א) כתוב: "רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: 'והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות', עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו?
בעל ה'קול אריה' ביאר את דברי דוד המלך, שאמר "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם… כן עינינו אל ד' אלוקינו עד שיחננו": כשאדון מרים ידו ומכה את עבדו, העבד בורח. אך אם הוא חכם, הוא נותן את שיניו או את עינו שיפגע בו האדון, וכך יוכל לצאת לחפשי. "הנה כעיני עבדים…", שנותנים את עיניהם כדי שתפגע בהם יד אדוניהם, "כן עינינו אל ה' אלוקינו עד שיחננו", שאחרי הצרות יוציאנו לחופשי ויפדנו מגלותינו.
וכן ביאר בספר 'הר צבי' את דברי ר' יוחנן: אדון שמכה את עבדו ומוציא לו שן ועין, העבד יוצא לחירות, אך אם האדון שולח מישהו שיכה את עבדו, אין העבד יוצא לחירות. ועל כך בכה רבי יוחנן, שעבד שרבו "ממציא" לו צרות הרי אין לו מזה שום תועלת, שאינו יוצא בכך לחירות.
התורה כתבה בלשון "תמצאן אותו", שיהיה כאילו שמוצא את הצרות לבדו ויתלה זאת בדרך מקרה, ולא יבין שהוא לצורך מטרת הגאולה, ועל כך בכה.

 

 

דבר תורה – פרשת וילך

הפוסט הצרות הן שלב לקראת הגאולה – דבר תורה – פרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
מצות הקהל שלאחר שנת השמיטה – דבר תורה – פרשת וילך https://shaalti.co.il/parashiot-idea/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%94%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%a8/ Wed, 28 Sep 2022 22:55:29 +0000 https://shaalti.co.il/?post_type=parashiot-idea&p=6450 לא, י-יב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת… תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. הַקְהֵל אֶת הָעָם… רש"י: "מקץ שבע שנים – בשנה ראשונה של שמיטה, שהיא שנה בשמינית". יסוד מצוות 'הקהל' לעורר את הציבור לתשובה ולשמירת התורה, (כפי שכתוב "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'…". מדוע מצוות הקהל נקבעה לתחילת […]

הפוסט מצות הקהל שלאחר שנת השמיטה – דבר תורה – פרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>
לא, י-יב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת… תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. הַקְהֵל אֶת הָעָם…
רש"י: "מקץ שבע שנים – בשנה ראשונה של שמיטה, שהיא שנה בשמינית".
יסוד מצוות 'הקהל' לעורר את הציבור לתשובה ולשמירת התורה, (כפי שכתוב "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'…".
מדוע מצוות הקהל נקבעה לתחילת השנה השמינית, לאחר סיום שנת השמיטה, כשהחקלאים חוזרים לאדמותיהם, ולא בתחילת שנת השמיטה, בזמן שמיועד לעבודת הקב"ה, כשהם פנויים יותר?
הזמן הטוב ביותר לשנן לאדם את כל התורה, כשיוצא מבית המדרש לעבודת האדמה, כדי שלא ייראה שבגלל שבעל הבית טרוד בפרנסתו, הוא לא משועבד חלילה לעבודת ה'.
קוראים בפניו את כל התורה, כדי לשנן ולהזהיר שיש להקפיד מאוד על כל דיני התורה, גם כשיוצאים מבית המדרש לעבודת האדמה ולחיי המסחר.

 

 

דבר תורה – פרשת וילך

הפוסט מצות הקהל שלאחר שנת השמיטה – דבר תורה – פרשת וילך הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

]]>