כו, ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
אומרים חז"ל במדרש על פסוק זה "(תהלים קיט, נט) 'חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך'. אמר דוד: רבונו של עולם, בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות". (ויקרא רבה לה, א).
המגיד מדובנא פירש את המדרש במשל לסוחר שהיה רגיל לקנות סחורה אצל חנווני. פעם ראהו החנווני יוצא עם סחורה מחנות אחרת. הסוחר יכל להתנצל בפני החנווני ולהסביר לו שהלך לחנות השניה, כיון שרצה להשיג סחורה שאינה מצויה בחנותו.
אולם אם לחנווני יש את כל סוגי הסחורה, הסברו זה של הסוחר לא יהיה רלוונטי, כדי להצדיק את עצמו מדוע הלך לקנות בחנות אחרת.
אמר דוד המלך ע"ה: "בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני… אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות", כי התורה כוללת את כל החכמות והמדעים.
לכן אין כל התנצלות וצידוק לעסוק בדברים אחרים.