ערב תשעה באב

• לא אומרים תחנון בערב ט' באב במנחה, משום שנקרא מועד. אין לטייל בערב ט' באב אחר חצות.
• מחצות היום של ערב ט' באב נוהגים ללמוד רק דברים המותרים ללמוד בט' באב (להלן סעיף כו).
• בסעודה מפסקת אין אוכלים בשר, ולא שני סוגי תבשילים, אלא רק תבשיל אחד. לכן נוהגים לאכול סעודה רגילה לפני מנחה [קטנה] ולאחר מכן מתפללים מנחה ואוכלים סעודה מפסקת.
• נוהגים לאכול בסעודה מפסקת ביצים קשות, כמנהג אבלים בסעודת הבראה, יש שטובלים הביצה באפר.
• ניתן לאכול בסעודה זו לחם, גבינות ומיני פירות וירקות (שאינם מבושלים).
• נוהגים לשבת על הקרקע או על כסא נמוך (לפחות בחלק מ) סעודה זו. אין צריך לחלוץ מנעליו.
• יקפידו שלא יישבו שלשה אנשים יחד, שלא יתחייבו בזימון. אם ישבו בטעות 3 ביחד, לא יזמנו.
• סעודה מפסקת היא סעודת אבילות כ'סעודת הבראה' באבל. לכן חולה או יולדת האוכלים בט' באב חייבים בכל דיניה. וכן ראוי לחנך קטנים שיודעים להתאבל על ירושלים (בגיל 9 לערך), שיאכלו סעודה זו אף שאינם מתענים.
• יש להפסיק לאכול לפני שקיעת החמה (אין צריך להוסיף מבעוד יום). ברהמ"ז יכול לברך לאחר השקיעה.
• אם רוצה לאכול לאחר ברהמ"ז, נכון שיתנה על כך [אפילו במחשבה] לפני ברהמ"ז. אם לא התנה, מותר לאכול עד השקיעה. שאר דיני אבלות מותרים עד השקיעה, ואין צורך להתנות עליהם.

אכילה ושתיה בתשעה באב

• כולם חייבים בתענית. מעוברת תשאל רב. חולה שנפל למשכב, שיש לו 38 מעלות חום או שאינו מתפקד, וכן מי שחש כאבי ראש שעלולים להתפתח למיגרנה פטורים מהצום.
• מי שכעת אינו חולה, אך לוקח תרופות לדילול דם וכיו"ב וצריך לאכול או לשתות, מותר לו לאכול ולשתות בט' באב. ורשאי לאכול אף אם לא הניח תפילין בשחרית [לקמן סעיף לט].
• יולדת תוך 30 יום ללידתה אינה צריכה להתענות, גם אם אינה מינקת, [וכן דין מפלת].

רחיצה, סיכה ונעילת מנעלים בתשעה באב

• רחיצה אסורה בט' באב. אם ידיו התלכלכו מותר לרחצן. אם אינן מתנקות במים, מותר לרחצן גם בסבון.
• נוטלים ידים בבוקר 3 או 4 פעמים [כל אחד ומנהגו], עד סוף קשרי אצבעות. לאחר שנטל רשאי להעבירן על עיניו. שטיפת פה וצחצוח שיניים הותרו רק במקום צער גדול, ויטה ראשו למטה שלא יבלע מים.
• מותר לרחוץ תינוק שהתלכלך, אך לא לעשות לו אמבטיה, משום שאסור להכניס אצבע למים.
• מי שעשה צרכיו, מותר ליטול ידיו עד קשרי אצבעותיו. הנוהג ליטול ג' פעמים מותר גם בט' באב.
• אשה המבשלת רשאית לרחוץ מאכלים או להדיח כלים. אם אפשר תרחץ בצונן ותשתמש בכפפות.
• חולה או קטן, האוכלים פת נוטלים ידיהם לסעודה כרגיל עד הפרק, וכן עושה כהן העולה לדוכן.
• אסור להשתמש בדאודורנט כדי למנוע זיעה, משום שנחשב כ'סיכה'.
• אסור לסוך בשמן או סבון אפילו מקצת גופו ובכלל זה נאסר איפור נשים, אך מותר לצורך רפואה, כגון משחה או קרם על פצע. וכן מותר למרוח שפתון על שפתים יבשות שהתבקעו או משחה כנגד יתושים.
• אסור לנעול נעליים מעור, גם אם רק מחופים בעור. נעליים מגומי או בד, אף שמגינות על הרגלים ועשויות בצורת מנעל מותר. יש שלא נועלים אפילו נעלי גומי, אלא הולכים בגרביים בלבד.
• מחנכים את הקטנים שלא לנעול נעלי עור. כיום שמצוי להשיג נעלים שאינם מעור, יש להקפיד שגם קטן [אפילו פחות מגיל חינוך] לא ינעל נעלי עור.
• הקונה נעליים מיוחדות לתשעה באב יכול לחדשם בתשעה באב, וראוי שיחדשם לפני כן.

לימוד תורה בתשעה באב

• אסור ללמוד תורה בט' באב, משום שכתוב 'פקודי ה' ישרים משמחי לב'. מותר ללמוד את אגדות החורבן במסכת גיטין (נה ע"ב – נח ע"א), וכן מסכת מועד קטן [יג ע"ב – כט ע"א] וסוף תענית [כח ע"ב – ל ע"ב].
• מותר לקרוא בספר יוסיפון וכן באיכה, מדרש איכה ומפרשיה ובדברים הרעים שבירמיה (בפסוקי נחמה צריך לדלג), באיוב ומפרשיו, וכן מותר ללמוד דיני אבילות.
• אין אומרים תהילים בט' באב, מקילים באמירתם לאחר חצות כבקשה. לצורך חולה מותר לפני חצות.

מנהגי האבילות בתשעה באב

• נוהגים לשבת על הארץ או על כסא נמוך מג' טפחים עד חצות היום. מותר לשכב על מיטה.
• מותר לשבת על המדרגות המוליכות לארון הקודש, גם אם הן גבוהות מהקרקע, משום שדינם כארץ.
• הנוסע ברכב / באוטובוס יכול לשבת, הואיל ואין כוונתו לנוחיות. וכן המגביה ס"ת יושב על כיסא.
• זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.
• אין להריח בשמים או טבק בט' באב. אסור לעשן, ומי שנצרך לו רשאי להקל לאחר חצות בצנעה בביתו.
• בט' באב עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה ולא לעסוק במסחר. לאחר חצות נהגו להקל.
• פתיחת מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינן של מזון – אסור עד חצות.
• שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בט' באב אפשר לשטוף גם לפני חצות.

סדר תפילות היום

• בליל תשעה באב לפני ערבית מסירים את הפרוכת מארון הקודש, ואפשר להסיטה הצידה.
• בערבית לאחר שמו"ע אומר הש"ץ קדיש שלם עם תתקבל, קוראים מגילת איכה ואומרים קינות.
• ממעטים האורות בליל תשעה באב, שנאמר "הושיבני במחשכים כמתי עולם".
• מנהג בני אשכנז להתפלל שחרית ללא טלית ותפילין, כולל הש"ץ. [בבוקר לובשים טלית קטן ללא ברכה]. יש מבני ספרד שמתעטפים ומניחים בתפילת שחרית.
• אומרים 'נחם' בתפילת מנחה בברכת 'ולירושלים עירך', ואף חולה שאינו צם אומרו [אך 'עננו' אינו אומר כלל], ויש מבני עדות המזרח שאומרים 'נחם' בכל שלוש התפילות.
• הכהנים אינם עולים לדוכן בשחרית. אין אומרים 'אבינו מלכנו' ו'תחנון'.
• לאחר חזרת הש"ץ מוציאים ס"ת וקוראים 3 קרואים בפרשת 'כי תוליד', וקוראים הפטרה בניגון איכה.
• לאחר שמחזירים ס"ת יושבין על הארץ ואומרים קינות ונוהגים לקרוא מגילת איכה, ללא ברכה.
• מתעטפים בטלית ותפילין בברכה לפני תפילת מנחה, ומשלימים שיר של יום ו'אין כאלוקינו'.
• בחזרת הש"ץ החזן אומר 'עננו' בשחרית ובמנחה כברכה בפני עצמה בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. קהל ויחיד אומרים 'עננו' רק במנחה ב'שומע תפילה'. בני ספרד אומרים 'עננו' בכל 3 התפילות.

איסור שאילת שלום

• אסור לומר 'שלום', 'מה שלומך' או 'בוקר טוב' לחברו בט' באב. לעובד גוי מותר, משום שאינו אבל.
• מותר לברך את חברו בברכות, כדוגמת 'בהצלחה' או 'מזל טוב'. מותר לנענע ראשו לאות שלום.
• הדיוטות, שאינם יודעים ואומרים 'שלום', משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש.
• לא עושים 'מי שברך' בקריאת התורה בשחרית ואין אומרים לגבאי 'יישר כח'. במנחה עושים 'מי שברך' ואומרים 'יישר כח'.

מוצאי תשעה באב

• מאחר ונטילת ידיים של בוקר היתה רק עד פרקי האצבעות, לכן יש להקפיד במוצאי הצום ליטול את הידים שלוש או ארבע פעמים [כל אחד כפי מנהגו].
• מקדשים את הלבנה במוצאי ט' באב. יש לטעום דבר מה לפני שמקדשים את הלבנה, משום שקידוש לבנה צריך להיות בשמחה, ויחליף מנעלים.
• כיבוס, לבישת בגדים מכובסים, תספורת, רחיצה, ברכת 'שהחיינו' ושמיעת מוזיקה כשאר השנה מותרים לבני עדות המזרח ממוצאי הצום, ולבני אשכנז מותרים מחצות היום של י' באב.
• אכילת בשר ושתיית יין מותרים לבני אשכנז מי' אב בחצות היום, ולבני עדות המזרח מותר רק אחרי השקיעה של י' אב.

יהי רצון שיקויים בנו בקרוב הפסוק "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" (זכריה ח יט).

הרב חגי ולוסקי, 052-9453811

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il

לרעיונות יפים על פרשיות השבוע, בקישור https://did.li/onaOf

הפוסט דיני תשעה באב תשפ"ד הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

• אין לכבס בגדים (ובכלל זה ניקוי יבש) בשבוע שחל בו תשעה באב. מנהג האשכנזים שלא מכבסים בגדים מר"ח אב. גם בגדים שלא יילבשו בתשעת הימים אין לכבס. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.
• בכלל איסור כיבוס בגדים גם מגבות, סדינים, מצעים ומפות. לנקות כתם נקודתי מבגד מותר.
• אסור ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים, וכן להציע מיטה או להשתמש במגבות שכובסו וטרם השתמשו בהם.
• כדי שמותר יהיה ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים, יש ללבשם ולהשתמש בהם לפני ר"ח אפי' רק כמה דקות.
• מי שלא הכין לפני ר"ח, יכול ללבוש את הבגדים בשבת חזון, ולהחליף בכל כמה שעות בגד אחר מכובס. ויכול לתת לקטן שילבשם, או שיניח את הבגד על הרצפה, שיתאבק מעט, ורשאי ללבשם.
• מותר ללבוש לכבוד שבת את בגדי השבת כשהם מכובסים ומגוהצים.
• אין לחדש בט' הימים בגדים חדשים, (גם בגד שלא מברכים 'שהחיינו'), וגם לא בשבת. לבני ספרד אסור לחדש בגדים אלו רק בשבוע שחל בו ט' באב. מותר לחדש בשבת חזון בגדי זיעה חדשים.
• מחמירים שלא לכבס גם בגדי קטנים, אך בגדי קטנים שמתלכלכים תדיר (גילאי 6-7 שנים), כשיש צורך להחליפם בכל יום מותר לכבסם. אין לצרף אליהם בגדים שאין היתר לכבסם.
• בתשעת הימים אסור לסרק פאה ולהשתמש בספריי, אך מותר לסרק פאה ללא שימוש בחומרים.
• אסור לתפור בגדים חדשים מר"ח אב. מותר לתקן בגד שנקרע, וכן מותר לתפור כפתור בבגד.
• חייט שקיבל בגדים חדשים לתפירה לפני ר"ח אב, מותר להמשיך לתפור עד שבוע שחל בו.

קניות בתשעת הימים

• אין לקנות תכשיטים, כלי כסף וזהב ודברים יקרי ערך בתשעת הימים.
• יש למעט בקניית כלים ודברים שלא נצרכים לתשעת הימים. אם נצרכים לימים אלו מותר לקנות.
• אין לקנות בגדים בתשעת הימים. מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.
• מותר לקנות מתנה לאשה, (למטרת שלום בית) בתשעת הימים, משום שנחשב צורך מצוה.

בשר ויין בתשעת הימים

• מנהג בני אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מר"ח אב, ובכלל זה תבשיל שהתבשל עם בשר.
• בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, יש שנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין החל ממוצאי ר"ח אב, ויש שנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
• מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כדוגמת בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.
• ילדים עד גיל 3 אפשר להאכילם בשר. מגיל 3 עד גיל שיודעים להתאבל על ירושלים נחלקו הפוסקים האם מותר לתת, ה'משנה ברורה' החמיר. תבשיל שהתבשל עם בשר אפשר לתת להם.
• בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין. בהבדלה במוצא"ש חזון, יש נותנים לקטן שהגיע לגיל חינוך שלא יודע להתאבל על ירושלים, לשתות מהיין. אך רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין.
• עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר – יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.

יהי רצון שיקויים בנו בקרוב הפסוק "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" (זכריה ח יט)

הרב חגי ולוסקי , 052-9453811

הפוסט דיני תשעת הימים ותשעה באב תשפ"ד הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

פטירת אהרן הכהן היתה בראש חודש אב. בכל התורה אין איזכור נוסף לפטירה, זה המועד היחיד של פטירת אדם, א' אב, פטירתו של אהרן הכהן.

מיוחדת מיתת אהרן משאר אבות העולם, משום שאהרן היה הרב הגדול של אהבת שלום ורדיפת שלום, ולכן בהסתלקותו היתה בכיה וצער עמוק לדורי דורות, כי אין צער כמו הסתלקות של מביא שלום בעולם.

קשורה לזה ההלכה, משנכנס אב ממעטים בשמחה. ר"ח אב, תחילת ימי חורבן המקדש וגלות ישראל. המקור לחורבן החל מהסתלקותו של אהרן – איש השלום, וכמפורש בחז"ל שחורבן בית שני בא מפני שנאת חינם.

חז"ל הדגישו: "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א, יב), בראש ובראשונה צריכים אנו לרב שילמדנו לאהוב את השלום, שכן, באמת רוב האנשים אוהבים דוקא את המחלוקת, כי כאשר יש שלום הכל שקט שליו, לא כן כאשר מזדמנת מחלוקת, היוצרת "חוויות מעניינות".

הבה נודה על האמת: המחלוקת עבור רובנו מתוקה, וצריך רב גדול כמו אהרן, ללמדנו לאהוב את השלום, עוד לפני שנוכל לעשות פעולות מעשיות של רדיפה אחר שלום.

הפוסט גדול השלום – לראש חודש אב הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

• השנה (תשפ״ב), שתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש אומרים שאין דיני ״שבוע שחל בו״ נוהגים כלל, ויש אומרים שנוהגים החל מיום ראשון ג' באב. רוב בני ספרד נוהגים להקל בכל הדינים עד ערב שבת חזון, (שבת הבאה) כדעה שו״ע וכדעת ה'בן איש חי' וה'כף החיים'.
• למנהג האשכנזים אסור לכבס בגדים מר״ח אב, אפילו בכוונה ללבשם רק לאחר תשעה באב, ואפילו לכבוד שבת. ניקוי בגד ע"י ניקוי יבש הוא בכלל כיבוס. מותר לנקות כתם נקודתי בבגד.
• בכלל איסור כיבוס כלולים בגדים ומגבות, סדינים, מצעים ומפות. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.
• מחמירים שלא לכבס גם בגדי קטנים, אך בגדי קטנים שמתלכלכים תדיר (גילאי 6-7 שנים), כשיש צורך להחליפם בכל יום מותר לכבסם. אין לצרף אליהם בגדים שאין היתר לכבסם.
• השנה, שחל ט' באב בשבת ונדחה ליום ראשון, במקום צורך גדול אפשר לכבס בגדי קטנים (עד גיל בר מצוה) עד ערב שבת חזון. מותר לנקות כתם מבגד בתשעת הימים משום שאין בזה שמחה.
• בתשעת הימים אסור לגהץ בגדים, וכן אסור לסרק פאה ולהשתמש תוך כדי כך בספריי, אבל מותר לסרק פאה ללא שימוש בחומרים.
• אין לקנות תכשיטים, כלי כסף וזהב ודברים יקרי ערך בתשעת הימים.
• יש למעט בקניית כלים ודברים שלא נצרכים לתשעת הימים. אם נצרכים לימים אלו מותר לקנות.
• אין לקנות בגדים בתשעת הימים. מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.

שבת פרשת דברים – שבת חזון

• השנה שבת דברים – חזון היא ערב תשעה באב. מותר לאכול בשר גם בסעודה שלישית.
• מותר לעשות ״שלום זכר״ בליל שבת. וכן מותר לעשות קידוש לחתן בשבת זו כבכל שבת, ומותר לשיר לחתן כמו שרגילים בכל עליה לתורה.
• ראוי בשבת זו להקדים תפילת מנחה, כדי שיוכלו לסיים סעודה שלישית מבעוד יום.
• כשאוכל סעודה שלישית לא יאמר שאוכל כדי שיהיה לו כוח לצום בלילה, אך מותר לחשוב כן.
• בשבת אחר חצות היום מותר ללמוד רק דברים המותרים בתשעה באב.
• אסור להכין משבת לחול, ולכן אסור להביא את נעלי ט' באב או את הקינות לבית הכנסת בשבת.
• מי שחפץ ליטול 'קלי צום' לפני הצום, לכתחילה יש לרסק ולערבב מערב שבת במזון או במשקה. בדיעבד אפשר לערבבו בשבת, הואיל ואין זו תרופה, אלא ריכוז צמחי מזון.
• יש להיזהר להפסיק מלאכול מבעוד יום, דהיינו לפני שקיעת החמה, וכן יש ליטול מים אחרונים לפני שקיעת החמה.

מוצאי שבת – תשעה באב

• נהגו לקבוע בבית הכנסת זמן תפילת ערבית לשעה מאוחרת יותר מכל מוצ״ש, כדי לאפשר לציבור להיות בבית בזמן מוצ״ש ויאמרו ׳ברוך המבדיל בין קודש לחול׳ בלי שם ומלכות, ויפשטו את בגדי השבת ונעלי העור וילבשו בגדי חול ואח״כ יבואו לבית הכנסת.
• לאחר צאת הכוכבים יושבים על הקרקע, וחולצים את הנעליים. יקפיד לעשות זאת רק לאחר צאת הכוכבים, ולא לפני כן.
• מבדילים בתפילה ״אתה חוננתנו״, כשאר מוצאי שבת.
• כיון שאין מבדילין על הכוס ראוי שהנשים תתפללנה ערבית ותבדלנה בתפילה, משום שעיקר התקנה היתה להבדיל בתפילה.
• נשים שאינן מתפללות לא תעשנה מלאכה עד שתאמרנה ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״.
• במוצאי שבת מברך ״בורא מאורי האש״ על הנר לפני קריאת מגילת איכה. אם לא בירך בתחילת הלילה יכול לברך כל הלילה. אין מברכים על הבשמים, משום שהוא דבר של תענוג.
• חולה שצריך לאכול בתשעה באב, חייב להבדיל לפני האכילה, ולא יתחיל בפסוקים שלפני ההבדלה כמו כל מוצאי שבת, אלא יתחיל מברכת הגפן.
• אם הבעל חולה ומבדיל לעצמו יכול להוציא את כל בני ביתו.
• אשה, שהיא חולה, לכתחילה תעשה הבדלה לעצמה ותשתה את הכוס.

מוצאי תשעה באב

• במוצאי ט' באב מבדילים על היין. ואין מברכים על הנר והבשמים, כיון שהם שייכים למוצא"ש.
• כל שנה מחמירים לא לאכול בשר עד חצות יום עשירי באב, אבל השנה, שחל תשעה באב בשבת ונדחה ליום א' מותר לאכול בשר ויין ביום שני בבוקר, אבל בלילה אסור בבשר ויין משום אבילות של יום.
• תספורת, כיבוס ורחיצה מותרים אפילו בלילה.

יהי רצון שיקויים בנו בקרוב הפסוק "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" (זכריה ח יט).

הרב חגי ולוסקי

052-9453811

הפוסט דיני תשעת הימים ותשעה באב שחל במוצאי שבת – תשפ"ב הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.